1 מכל 5 צעירים בישראל: לא עובד ולא לומד

כמעט אחד מכל חמישה צעירים בני 18–24 בישראל אינו עובד, אינו לומד ואינו נמצא בהכשרה מקצועית. כך עולה משנתון החינוך 2026 של ה־OECD, המציג תמונה מדאיגה של המעבר של צעירים בישראל ממערכת החינוך להשכלה ולשוק העבודה. ב־2025 עמד שיעור הצעירים בישראל המוגדרים NEET – מי שאינם בתעסוקה, בחינוך או בהכשרה – על 19.5% מבני 18–24, לעומת 14.1% בממוצע מדינות ה־OECD.

גם המגמה ארוכת הטווח בישראל שלילית. שיעור הצעירים שאינם עובדים ואינם לומדים עלה מכ־17% ב־2015 לכ־20% ב־2025. ארגון ה־OECD מציב את ישראל בין המדינות שבהן נרשמה העלייה הגדולה ביותר בשיעור זה במהלך העשור, לצד גרמניה, לטביה ודרום אפריקה.

רובם אינם פעילים בשוק העבודה

הנתון המדאיג מתחדד כשבודקים מה עושים אותם צעירים. 17.4% מכלל בני 18–24 בישראל מוגדרים כצעירי NEET שאינם פעילים בשוק העבודה. כלומר, עיקר הקבוצה אינו מורכב ממובטלים המחפשים עבודה באופן פעיל, אלא מצעירים הנמצאים מחוץ למערכת החינוך ומחוץ לכוח העבודה גם יחד.

ישראל נמנית עם המדינות שבהן שיעור גבוה במיוחד של צעירי NEET נמצא מחוץ לכוח העבודה. שהייה ממושכת ללא עבודה, לימודים או הכשרה עלולה להקשות על השתלבות עתידית בתעסוקה ובחברה. קיים גם פער בין המינים: שיעור הנשים בנות 18–24 שאינן עובדות, לומדות או נמצאות בהכשרה הגיע ב־2025 ל־21.2%, לעומת 17.8% בקרב הגברים.

יותר צעירים ללא השכלה תיכונית

נתון נוסף מצביע על מגמה מדאיגה: שיעור בני 25–34 בישראל שלא השלימו השכלה תיכונית עלה מכ־9% ב־2015 לכ־11% ב־2025, בשעה שבממוצע מדינות ה־OECD נרשמה מגמה הפוכה. גם המחיר הכלכלי משמעותי. צעירים בני 25–34 בישראל שלא השלימו השכלה תיכונית משתכרים בממוצע כ־72% משכרם של בעלי השכלה תיכונית. בממוצע המדינות המפותחות היחס עומד על כ־87%.

פחות מחצי השקעה לכל סטודנט

פער גדול נוסף נמצא במימון ההשכלה הגבוהה. ב־2023 עמדה ההוצאה הממשלתית בישראל על סטודנט ברמת תואר ראשון ומעלה על 7,885 דולר בשנה במונחי כוח קנייה. ממוצע ה־OECD עמד על 16,405 דולר – יותר מפי שניים. חלקה של הממשלה במימון נמוך אף הוא: ההוצאה הממשלתית בישראל היוותה 38% מההוצאה הכוללת על סטודנט ברמות אלה, לעומת 68% בממוצע ה־OECD.

כאשר כוללים גם מקורות מימון שאינם ממשלתיים, ההוצאה הכוללת למקביל סטודנט במשרה מלאה בהשכלה הגבוהה בישראל עמדה על 14,966 דולר, לעומת 22,402 דולר בממוצע הארגון. עם זאת, אין משמעות הדבר שישראל מוציאה מעט על חינוך באופן כללי. ההוצאה הממשלתית על חינוך מהיסודי ועד ההשכלה הגבוהה עמדה ב־2023 על 5.1% מהתוצר, לעומת כ־4% בממוצע ה־OECD.

הבעיה מתרכזת בגילי 18–24

התמונה אינה אחידה בכל קבוצות הצעירים. בקרב בני 25–29 בישראל שיעור מי שאינם עובדים, לומדים או בהכשרה עומד על 16.4% – כמעט זהה לממוצע OECD של 16.3%. הפער החריג מתרכז אפוא במיוחד בבני 18–24. גם בקרב צעירים בעלי השכלה אקדמית מצב התעסוקה בישראל אינו חלש בהשוואה בינלאומית: שיעור האבטלה בקרב צעירים בעלי השכלה גבוהה עמד ב־2025 על 3.5% בישראל, לעומת 5% בממוצע ה־OECD.