מאז 7.10: תחושת הביטחון בשפל, האלימות נוסקת
האלימות שבעקבות המלחמה: אחד מכל ארבעה ישראלים בקירוב (28%) מציין שהוא או אדם קרוב לו חווה פגיעה פיזית או נפשית מאז אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. 29% דיווחו כי הם או קרוביהם חוו אלימות בשנה האחרונה, 46% מהם העריכו שהאלימות הושפעה ממלחמת חרבות ברזל. כך עולה מסקר חדש שמפרסמת עמותת "רופאים לזכויות אדם".
הסקר, שבוצע על ידי חברת "פאנל פרויקט המדגם", בדק את עמדות הציבור ביחס לאלימות בחברה הישראלית ואת האופן בו משפיעה התופעה על תחושותיהם ועל שגרת יומם. הוא כלל 500 משיבים (400 יהודים ו-100 ערבים) מהאוכלוסייה הבוגרת (18 ומעלה).
אלימות מאיימת במרחב
אלימות מילולית היא הנפוצה ביותר בישראל: 74% מהמשיבים שציינו שהם או קרוביהם חוו אותה בשנה האחרונה. אחריה, אלימות כלכלית (34%) ופיזית (27%). ככלל, אלימות מילולית, כלכלית ופיזית היו נפוצות יותר בקרב גברים מאשר נשים. עוד עולה, כי 6% דיווחו כי חוו אלימות מינית עם שיעורים זהים בין נשים לגברים.
מבין אלו שדיווחו על מקרי אלימות, רובם (16% מתוך 29% שדיווחו על אלימות) אירעו במרחב הציבורי ומיעוט בעבודה (5% מתוך 29%) וגם בבית (3% מתוך ה- 29%). ערבים העידו שחוו אלימות בשיעורים גבוהים יותר מיהודים בכל המרחבים – בבית, בעבודה ובמרחב הציבורי.
שליש חושש מאוד
הסקר בדק את תחושת הביטחון בתקופה הנוכחית. 34% מהמשיבים חוששים לביטחונם במידה רבה עד רבה מאד ו-31% ציינו זאת במידה בינונית (נשים חוששות יותר מגברים – במידה רבה מאוד 16% לעומת 9%). החששות הגדולים ביותר הם מפיגוע על רקע לאומני (68%) וממתקפת טילים (62%). 37% חוששים לביטחונם מאלימות במרחב הציבורי ו-19% מאירוע על רקע פלילי.
שיעורים גבוהים מבין הנשאלות והנשאלים העידו על חשש שיפגעו בהם על רקע זהותם או דעותיהם. מדובר בחוויה רווחת יותר בקרב ערבים (48% ערבים לעומת 32% יהודים).
אי אמון במדינה
על רקע חששות אלו בולט במיוחד חוסר האמון של המשיבים ביכולת של המדינה לשמור עליהם. 37% העריכו באופן שלילי (כלל לא, במידה מועטה מאוד ובמידה מועטה) את יכולת המדינה לשמור על ביטחון אזרחיה באופן כללי, בהשוואה ל-25% שהעריכו באופן חיובי (במידה רבה עד רבה מאוד) את יכולותיה אלו. תחושות שליליות אלו בלטו בעיקר בקרב ערבים (55% לעומת יהודים 33%).
ביחס למרחב המשפחתי / ביתי האמון במדינה עוד יותר נמוך. לפי הסקר, 51% העריכו באופן שלילי (כלל לא, במידה מועטה מאוד ובמידה מועטה) את האופן שבו המדינה שומרת על בטחון אזרחיה במרחב הביתי והמשפחתי, לעומת 12% בלבד שהעריכו אותו באופן חיובי (במידה רבה ורבה מאוד). מדובר בתמונה מדאיגה, ובפרט אל מול נתונים נוספים שעלו בסקר, לפיהם 12% מהמשיבים והמשיבות הערבים העידו שהם חוששים מאלימות במשפחה.
היעדר תחושת ביטחון
עלייה בצריכת תרופות עקב חרדה ודיכאון בעקבות המצב הביטחוני, 51% מרגישים ייאוש, 50% חשים פחד וחרדה (יהודים יותר מערבים – 51% לעומת 42%, נשים יותר מגברים – 62% לעומת 38%) ו-34% דיווחו על דיכאון (גם פה ערבים יותר מיהודים, נשים יותר מגברים). לפי הסקר, סף החרדה הגבוה משפיע גם על הבריאות. 14% העידו כי בשנה האחרונה התחילו ליטול או הגבירו את השימוש בתרופות נוגדות דיכאון, חרדה או תרופות לשינה.
66% שינו שיגרת יומם
לאלימות הגואה ישנן השלכות רבות על דפוסי התנהגות ושינוי שגרת חיים. כך, 62% מהמשיבים ציינו כי שינו את שיגרת חייהם. מתוכם, 41% מגבירים את ערנותם במרחב הציבורי, 33% נמנעים מלבקר ביישובים בהם ייחשבו למיעוט, 17% שוקלים לעשות רישיון לנשיאת נשק אישי ו-10% הולכים או שוקלים ללכת לטיפול נפשי.
"מהלכים פופוליסטיים"
תגובות