בג"ץ לצד הלומי הקרב: המדינה תחויב להסביר את האפליה

שמחה רבה והקלה מסוימת בקרב הלומי הקרב בעקבות החלטה דרמטית של בג"ץ. ההחלטה נתפסת כצעד משמעותי ראשון לקראת שינוי מערכתי במערך הזכויות ולהכרה משפטית במאבקם ארוך השנים.

אתמול, שני, 17 בנובמבר, קיבל בית המשפט העליון את עתירתם והוציא צו על־תנאי המורה למדינה לנמק מדוע תקנות הנכים אינן כוללות דרגות נכות מיוחדות גם לנפגעי פוסט טראומה במצבים חמורים, ומדוע טרם הושלמו תקנות הפעלת הוועדות הרפואיות – בניגוד לחובתה על פי חוק.

העתירה, שהוגשה בינואר 2025, מוגדרת היסטורית: לראשונה מבקשים הלומי הקרב מבג"ץ לקבוע שוויון זכויות בין נכי הגוף לנכי הנפש. לדבריהם, האפליה הקיימת אינה רק עניין ערכי, אלא פוגעת ישירות בסיכויי השיקום, ביכולת לחזור לחיים סדירים ובביטחון הכלכלי הבסיסי שמגיע להם.

במקביל למאבק המשפטי התנהל מאבק ציבורי רחב. עוד לפני הגשת העתירה ובמהלכה קיימו הלומי הקרב סדרת הפגנות מול אגף השיקום בפתח תקווה ובהמשך בתל אביב. הם קראו למדינה לעצור את מגפת ההתאבדויות בקרב לוחמים שנפגעו בנפשם, והדגישו כי היעדר הסדרה של זכויות בסיסיות מותיר מאות ללא טיפול מתאים וללא תמיכה כלכלית מספקת – מצב שמעמיק את הטראומה ומסכן חיים.

אבי אבוטבול, מבין מובילי המאבק ואחד העותרים, בירך על קביעת בג"ץ: "אנחנו מקווים שהתייצבותם של שופטי בית המשפט העליון לצידם של הלומי הקרב תשנה כעת את המצב מהקצה לקצה".

אבוטבול, סרן במילואים ולוחם גולני לשעבר, נפצע שלוש פעמים במהלך שירותו ושני בניו הם לוחמים הלומי קרב. לדבריו, בג"ץ קבע כי המדינה לא פעלה כנדרש בשני המישורים והדגיש כי "קיימת אפליה ברורה בין זכויות הלומי הקרב הקשים לבין אלו של הנכים הפיזיים".

אבוטבול מתח ביקורת חריפה על ארגון נכי צה"ל: "הם ביקשו לדחות את העתירה למרות שב־2022 קיבלנו מכתב מהיו"ר שבו תמך בכל דרישותינו. סמכנו על התמיכה הזו כשהגשנו את העתירה, אבל כשהגענו לבית המשפט הם תקעו לנו סכין בגב. זו החלטה היסטורית שאמורה לשנות את פני הדברים כפי שהתנהלו מאז קום המדינה".

לדבריו, ההחלטה מקבלת משנה תוקף על רקע המלחמה בעזה ובצפון: "אלפי לוחמים נוספים מצטרפים לקהילת הלומי הקרב. כולם צריכים לדעת שיש שופטים בירושלים שדואגים לזכויותיהם. הלומי הקרב נשלחו להילחם עבור המדינה, והמדינה לא יכולה להפקיר אותם אחרי שנפגעו – מי בגופם ומי בנפשם".