נגישות אינה תוספת עיצובית או טכנית

פסיקה עדכנית של בתי המשפט מחזקת את עקרונות הנגישות בישראל וקובעת כי גם עמדות טעינה לרכבים חשמליים, נכללות במסגרת החובה להנגשה לאנשים עם מוגבלויות.

מדובר בהרחבה משמעותית של ההבנה המשפטית והציבורית ביחס לתשתיות חדשות במרחב הציבורי. על פי ההחלטה, עמדות טעינה אינן מהוות רכיב טכני בלבד, אלא חלק מתשתית שירות חיונית המחייבת תכנון מוקדם תוך התייחסות לנגישות מלאה.

משמעות הדבר היא כי יש להבטיח שימוש שוויוני, בטוח ונוח לכלל הציבור, לרבות אנשים עם מוגבלויות, כבר בשלב התכנון וההקמה ולא כפתרון מאוחר. הפסיקה משתלבת במגמה רחבה יותר של חיזוק זכויות הנגישות בישראל, הרואה בנגישות זכות יסוד ולא התאמה נקודתית.

בהתאם לכך, כל תשתית ציבורית חדשה נדרשת לעמוד בעקרונות של שוויון הזדמנויות והסרת חסמים, על מנת לאפשר השתתפות מלאה של אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים.

במיוחד בעידן שבו תחבורה חשמלית הופכת לנפוצה יותר ויותר, עולה החשיבות של הבטחת נגישות גם בתשתיות טעינה. היעדר התאמה מתאימה עלול ליצור מגבלות ממשיות על עצמאות וניידות של אנשים עם מוגבלויות, ולהעמיק פערים קיימים.

החלטה זו מהווה צעד נוסף בדרך ליישום תפיסה רחבה, לפיה נגישות אינה תוספת עיצובית או טכנית, אלא חלק בלתי נפרד מכל תכנון של שירות ציבורי או תשתית מודרנית.

עמותת נגישות ישראל משווקת, מפרסמת ומקדמת מציאות שבה  במקומות שמעמידים עמדת טעינה חשמלית, תהיה לפחות אחת נגישה ומותאמת לנהג עם מוגבלות בניידות. העמותה הפיקה מדריך מיוחד שהופץ נרחבות. המדריך מגדיר איך לסמן את החניה עצמה והמעברים מסביבה איך למקם ולדאוג שמכשיר הטעינה, כבל הטעינה, התצוגה ואפליקציה, יהיו כולם נגישים לשימוש על ידי אנשים עם מוגבלות.