כשהסוכה הופכת למבחן הנגישות של החברה

בחג הסוכות אנחנו עוזבים את הבית הקבוע, המוגן והמוכר ועוברים להתגורר במשך שבעה ימים בדירת ארעי. הסוכה מעמידה את כולנו מול ארעיות, מול פגעי מזג האוויר ומול יציאה ממרחב הנוחות. אלא, שעבור אנשים עם מוגבלות, התחושה הזו של המאבק במרחב הציבורי אינה מצב זמני של שבוע אחד בשנה, היא מציאות יומיומית.

ההלכה קובעת כלל יסוד במצוות סוכה: "תשבו כעין תדורו" – ישיבתו של אדם בסוכתו צריכה להיות כדרך שהוא דר בביתו. מכאן נגזר גם הכלל ההלכתי שלפיו אדם שהישיבה בסוכה גורמת לו סבל, אי נוחות משמעותית או צער פיזי, פטור מקיום המצווה בסוכה. אולם, בעידן המודרני עולה שאלה מוסרית והלכתית עמוקה: האם הפתרון הראוי לאדם עם מוגבלות הוא פשוט לפטור אותו מהמצווה ולהשאיר אותו בחוץ, או שמא חובתנו הקהילתית היא להנגיש עבורו את הסוכה כדי שיוכל להיות חלק בלתי נפרד מהחג?

השאלה הזו בדיוק מהווה את גשר החיבור בין עולם ההלכה לבין עולם המשפט המודרני.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות שנגזרו ממנו חוללו מהפכה תפיסתית מקבילה. בעבר, הנגשת מבנה ציבורי, בית כנסת או אירוע קהילתי נתפסה כסוג של מחווה או חסד בלבד – משהו זמני שנעשה מתוך רצון טוב. החוק המודרני שבר את התפיסה הזו וקבע כי הנגשה אינה חסד, אלא זכות יסוד קבוע. המרחב הציבורי והקהילתי שייך לכולם, והיעדר נגישות אינו פוטר את האדם מהשתתפות – הוא מטיל חובה על החברה לתקן את המכשול.

כאשר קהילה בונה סוכה מרכזית, או כשאדם בונה סוכה בביתו ומארח בה, המבחן האמיתי אינו רק כשרות הסכך או דפנות הסוכה. המבחן הוא האם הסוכה פתוחה לכולם. סוכה שנבנית בראש מדרגות ללא כבש נגיש, או סוכה שהמעבר אליה רצוף מכשולים, הופכת למעשה את המצווה למרחב מבודד עבור אדם עם מוגבלות.

הסוכה קרויה בפי חז"ל "צילא דמהימנותא" (צל האמונה), והיא מסמלת את החיבוק וההגנה. כשאנו מדברים על זכויות של אנשים עם מוגבלות, עלינו לזכור שהנגשת המרחב אינה רק עניין טכני או משפטי יבש, אלא היא הדרך שלנו להפוך את הארעיות של הזולת למקום בטוח, מכבד ונגיש.

שילוב אמת פירושו שלא נצטרך לפטור אף אחד מלהיות חלק מהקהילה, אלא שנבנה את המרחב הציבורי מראש ככזה שמכיל את כולם.

חג סוכות שמח לכל בית ישראל!

*מאת עו"ד ומגשר אברהם יאיר רואש, המתמודד עם שיתוק מוחין, עוסק בעריכת צוואות וייפוי כוח מתמשך וחבר בוועדה לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלויות בלשכת עורכי הדין.