מחקר ישראלי: ריפוי בעיסוק לילדים שחוו התעללות

ילדים שחוו התעללות או הזנחה עלולים להתקשות גם בפעילויות היום-יום. מחקר ישראלי חדש בחן התערבות בריפוי בעיסוק שנועדה לתמוך בוויסות ובהשתתפות בפעילויות משמעותיות בקרב ילדים השוהים במסגרת חוץ-ביתית. המחקר, של סתיו דקל אמיר, אביבה יוכמן ועדינה מאיר, פורסם ב-30 בספטמבר 2026 בכתב העת British Journal of Occupational Therapy. הוא התבסס על נתונים קליניים של 11 ילדים בגילי 6-12 במרכז חירום בישראל, שחוו התעללות או הזנחה.

ההתערבות, המכונה SPAC, משלבת אסטרטגיות לוויסות עם תמיכה סביבתית ומטרות תפקודיות. הילדים קיבלו כ-20 מפגשים שבועיים, והחוקרות בחנו את ההשתתפות בטיפול, המעורבות בפעילויות והתקדמות לעבר המטרות. נמצאה התמדה טובה של הילדים במפגשים, לצד שיפור במדדי המעורבות והרצייה, כלומר המוטיבציה להשתתף בפעילות, ושיעורים גבוהים של השגת מטרות תפקודיות. עם זאת, השתתפות הצוות לא הייתה עקבית, וגם השלמת כלי ההערכה הייתה חלקית. הממצאים מדגישים שטיפול במסגרת חירום תלוי לא רק במפגש עם הילד, אלא גם ביכולת המסגרת לתמוך בו לאורך השבוע.

יחד עם זאת, זהו מחקר היתכנות קטן ורטרוספקטיבי, ללא קבוצת ביקורת, שניתח טיפול שניתן בשנים 2019-2021. הפרסום חדש – אך הנתונים נאספו בעבר. עדיין אי אפשר להסיק ממנו שההתערבות לבדה גרמה לשיפור. החוקרות מציעות להמשיך להתאים ולבחון את התוכנית לפני מעבר למחקרים מבוקרים גדולים.