מילים יוצרות מציאות: כך השפה משפיעה על היחס לאנשים עם מוגבלות

עו”ד רויטל לן כהן, ממייסדות קואליציית ההורים לילדים עם מוגבלות, מאמינה בכל ליבה שהשפה שבה אנחנו משתמשים לתיאור אנשים עם מוגבלות היא נקודת מפתח לשינוי חברתי. "השפה יוצרת מציאות",  היא אומרת בראיון לאתר ׳רגישות׳. "כאשר אנחנו משתמשים בביטויים שמקטינים או מעליבים, אנחנו בעצם מקבעים יחס שלילי וסטריאוטיפים לא מוצדקים כלפי אנשים עם מוגבלות".

עו"ד רויטל לן כהן. צילום: פרטי

אחד הביטויים הראשונים שעו”ד לן כהן נאבקה בהם הוא המשפט "סובל מאוטיזם". לדבריה, "הבן שלי לא סובל מהאוטיזם שלו – הוא ילד מאושר. הוא סובל מהיחס של החברה ומהמגבלות שמערכות המדינה מטילות עליו".

בעבר, לדבריה, המאבק נשא פרי בנוגע לביטוי “שירותי חינוך מיוחדים” במקום "ילדי החינוך המיוחד", שינוי שמדגיש את ההתאמות הנדרשות ולא את הבעייתיות באדם עצמו.

לדברי לן כהן, ישנה עוד עבודה רבה וישנם ביטויים וכינויים רבים שיש לשנות את השימוש והיחס אליהם.

ביטויים שדורשים תיקון

עוד ביטוי שדורש שינוי, לדבריה, הוא ׳בעלי צרכים מיוחדים׳. "אין בעלות על צרכים", היא מסבירה. "כולנו בני אדם עם צרכים בסיסיים וייחודיים. ההגדרה המדויקת היא ‘אנשים עם מוגבלות’, כי קודם כל הם אנשים ורק אחר כך מגיע ההיבט של המוגבלות".

עו”ד לן כהן מציינת ביטויים נוספים שמייצרים נזק חברתי, כמו "שיח חרשים" המתאר שיחה חסרת הקשבה. "אנשים חרשים בהחלט מקשיבים, רק בדרכים אחרות״, היא אומרת. "ביטויים כאלה הם מעליבים ופוגעניים. גם הביטוי ‘מפגר’, שבעבר היה מונח רפואי לתיאור עיכוב התפתחותי, הפך לקללה פוגענית. זה לא משהו שצריך להישאר בשיח הציבורי".

המשימה של שינוי השפה היא חלק ממאבק רחב יותר לשוויון חברתי והכרה באנשים עם מוגבלות כחלק בלתי נפרד מהמגוון האנושי. "הם לא ‘שונים’ – יש מגוון אנושי וכולנו חלק ממנו", מדגישה לן כהן. "המילים שאנחנו בוחרים משפיעות על הדרך שבה אנחנו חושבים ומתנהגים. אם נצליח לשנות את השפה, נוכל ליצור חברה שמבינה, מקבלת ומכבדת יותר".

קריאה לשינוי השיח

עו”ד לן כהן קוראת לציבור, לתקשורת ולמקבלי ההחלטות לאמץ שפה מכבדת ומדויקת יותר, המקדמת שוויון ולא סטריאוטיפים. "כל אחד מאיתנו יכול לקחת חלק בשינוי", היא אומרת. "הצעד הראשון הוא לשים לב למילים שבהן אנחנו משתמשים ולבחור ביטויים שמייצרים כבוד ושוויון.

"השפה היא לא רק כלי תקשורת – היא כלי ליצירת מציאות. שינוי השפה, גם אם נדמה כצעד קטן, יכול להוביל לשינוי תודעתי עמוק ולשיפור היחס כלפי אנשים עם מוגבלות בחברה כולה. בסופו של דבר, השפה היא מראה לחברה שאנחנו רוצים להיות״, היא מסכמת.