"גיל לא יכול להיות תעודת ביטוח מאחריות": הדיון בכנסת בעקבות רצח ימנו זלקה ז"ל

הוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימה בכנסת דיון בנושא אפס סובלנות וטיפול באלימות צעירים ובני נוער. הדיון, שנערך ביום שלישי, 23 ביוני 2026, התקיים לזכרו של ימנו זלקה ז"ל, שנרצח ביום העצמאות.

במרכז הדיון עמדו הנתונים הקשים על עלייה באלימות בקרב בני נוער, לצד הקריאה לבחינה מחודשת של המענים החינוכיים, הקהילתיים והאכיפתיים הניתנים כיום לילדים ובני נוער בסיכון.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ פנינה תמנו שטה, פתחה את הדיון ואמרה: "ביום העצמאות, יום חגה של ארצנו, הנער המקסים עם החיוך שלא יוצא מהראש נרצח. לרבים מאיתנו הרגיש שהוא הבן והילד של כולנו. אנחנו חייבים להאמין שאפשר לעצור את שפיכות הדמים, שזאת לא גזירת גורל. המצב לא טוב וכולנו צריכים להתעורר".

"ימנו לא יצר את הבעיה, הוא חשף אותה"

אחותו של ימנו, יירוס זלקה, הציגה בדיון את הנתונים ואמרה כי רצח אחיה אינו רק טרגדיה משפחתית, אלא תמרור אזהרה למדינה כולה.

"ימנו היה ילד טוב", אמרה. "הרצח שלו לא משפיע רק על המשפחה שלנו אלא על כל מדינת ישראל. היום אני באה לכנסת ישראל כדי לשאול מי ייתן דין וחשבון על הרצח. אחי יצא לעבודה ולא חזר בגלל חבורה של צעירים רוצחים שהחליטה לקחת חיים של מישהו אחר בגלל כבוד".

לדבריה, "ימנו לא יצר את הבעיה, הוא חשף אותה. לאנשי המקצוע הנתונים היו ידועים, אבל כל עוד זה היה בדוחות אפשר היה להמשיך הלאה".

זלקה ציינה כי נפתחו 7,750 תיקים פליליים לבני נוער מתחת לגיל 15, עלייה של 22% לעומת השנה הקודמת. "זה אמור לזעזע כל אחד ואחד שיושב פה", אמרה. "החוק לא תואם את המציאות, הרחוב השתנה".

עוד הוסיפה: "אני שומעת כל הזמן שהם קטינים. באיזה שלב הם היו ילדים? כשהם תכננו את הנקמה? כשהשאירו אותו למות? אם הם יודעים לעשות את כל זה, הם יודעים להבדיל בין טוב לרע. גיל לא יכול להיות תעודת ביטוח מאחריות".

קריאה לתוכנית לאומית ולחיזוק המענים בקהילה

ח"כ עדי עזוז התייחסה לצורך בחיזוק התוכניות הקיימות ואמרה כי קיימות תוכניות כמו תוכנית 360 ובתים חמים, אך יש צורך לתקצב אותן כראוי. "אם ילד בן 12 שמרים סכין, אנחנו נכשלנו כמדינה", אמרה.

ח"כ לימור סון הר מלך התייחסה להשפעת החשיפה לאלימות ברשתות ובמסכים. לדבריה, "יש פה דור שגדל למסכים וצופה בהם באלימות קשה. הוא לא מוגן. המאבק באלימות צריך להתייחס גם לרשתות".

חגי ברוש מהמשרד לביטחון לאומי אמר כי האירוע הוא "תמרור אזהרה ברור", וכי בשבוע שעבר התקיים מפגש עם כלל משרדי הממשלה במטרה לגבש תוכנית מקצועית ורב מערכתית. לדבריו, התוכנית צפויה להתבסס גם על תוכניות קיימות, בהן תוכנית 360.

דרישה לבדוק את התנהלות השיטור העירוני

במהלך הדיון פנתה ח"כ תמנו שטה למשטרה בדרישה לבדוק את נסיבות האירוע שבו, לדבריה, אנשי שיטור עירוני ראו את ימנו מתבוסס בדמו ולא הגישו עזרה במשך דקות ארוכות. "אותם שלושה אנשים שעבדו בשיטור העירוני וראו את ימנו מתבוסס בדמיו ולא עשו כלום צריכים לתת דין וחשבון", אמרה.

רפ"ק אבישי גולן, מחקירות נוער ארצי במשטרה, השיב כי "לבוא ולהגיד לשוטר שהוא צריך לתת עזרה זה בסיסי". לדבריו, "ברור שזה לא תקין וברור שזה יתוחקר". לצד זאת ציין כי הטיפול המשטרתי באירוע הביא לגיבוש ראיות נגד 16 נאשמים, כולם קטינים.

"אין ספק שזה לא מספיק"

קרן רוט איטח ממשרד החינוך אמרה כי רק תוכנית רב מערכתית של כלל משרדי הממשלה תוכל לייצר שינוי משמעותי. לדבריה, כיום קיימים כלים לאיתור ילדים בסיכון, ובמקרים שבהם מזוהה צורך נבנית תוכנית ליווי בשיתוף בית הספר והקהילה. עם זאת הוסיפה: "אנחנו מאותגרים כרגע ואין ספק שזה לא מספיק".

בסיכום הדיון קראה ח"כ תמנו שטה לחיזוק מערך המוגנות בבתי הספר. לדבריה, משרד החינוך צריך לדאוג לכך שבכל בית ספר יהיה רכז מוגנות אישית ורגשית לכל ילד, בין אם הוא נפגע ובין אם הוא פוגע. בנוסף קראה לחייב הדרכת הורים במרכזים הקהילתיים.

הוועדה קראה לבדוק את נסיבות התנהלות הפיקוח העירוני באירוע שבו נרצח ימנו זלקה ז"ל, ולפתוח בחקירה בעניין. בנוסף ביקשה כי בתוך חודש תחזור הרשות לביטחון קהילתי, יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, ותציג בפני הוועדה תוכנית פעולה.