חוק שירותי הרווחה: התקנות נתקעו בכנסת

אחד השינויים הגדולים בשירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות בישראל נמצא כיום בנקודה מורכבת: מצד אחד, משרד הרווחה ממשיך לפתח שירותים בקהילה ובדיור וליישם חלק מעקרונות חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. מצד שני, התקנות שנועדו להסדיר חלקים מרכזיים באופן הפעלת החוק – עדיין לא אושרו, 4 שנים לאחר החקיקה.

החוק נחקק בשנת 2022 ונכנס לתוקף בינואר 2024. הוא נועד לעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות לקבל שירותי רווחה התומכים בחיים עצמאיים ואוטונומיים ובהשתלבות בקהילה.

בין העקרונות שנקבעו בחוק נמצאים התאמת השירות לרצונותיו, בחירותיו, צרכיו ויכולותיו של האדם, שיתופו בבחירת השירותים וצמצום הדרגתי של מגורים במסגרות מרובות דיירים, לצד פיתוח שירותים בקהילה. החוק קובע גם כי השירותים צריכים להינתן בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו של הזכאי.

מאוטיזם ועד ראייה ושמיעה

מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה הוא הגוף המרכזי האחראי ליישום המדיניות. אוכלוסיית היעד שלו כוללת ילדים ובוגרים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית־התפתחותית, מוגבלות קוגניטיבית־נוירופסיכולוגית, מוגבלות מוטורית, מוגבלות בראייה ובשמיעה ועיכוב התפתחותי.

השירותים ניתנים בין היתר באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ובאמצעות מפעילים ציבוריים ופרטיים. המינהל מפעיל שירותי קהילה ושירותי דיור ומצהיר כי מטרתו היא לאפשר לאדם לנהל חיים בעלי משמעות מתוך אוטונומיה רבה ככל האפשר ובהתאם לרצונותיו ולבחירותיו.

שינוי משמעותי בתחום הדיור

אחד הביטויים המרכזיים ליישום החוק הוא השינוי המתוכנן במערך הדיור לאנשים עם מוגבלות.

באוגוסט 2025 פרסם מינהל מוגבלויות את השלב הראשון של מכרז ארצי רחב להפעלת שירותי דיור טיפוליים ושיקומיים. משרד הרווחה הציג את המהלך כמכרז בהיקף של כ־3 מיליארד שקל, שנועד ליצור תשתית חדשה לשירותי דיור בהתאם לעקרונות החוק, ולהעניק שירותים לכ־20 אלף אנשים עם מוגבלות.

התקנות המרכזיות נתקעו בכנסת

אלא שלצד המהלכים שכבר מתבצעים, נותרה סוגיה מרכזית בלתי פתורה: התקנות שאמורות לפרט כיצד חלק מהוראות החוק ייושמו בפועל.

במהלך 2026 קיימה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת שורת דיונים בתקנות. הן עסקו בין היתר בהגדרת סוגי המוגבלויות, בזהות הגורמים המוסמכים לאבחן אותן, בהליך ההכרה ובקביעת רמות התמיכה. ב־7 בספטמבר, רגע לפני שהוועדה הייתה אמורה להצביע על התקנות, משך משרד הרווחה את הנוסח.

במרכז המחלוקת עמדה שאלת זכאותם לשירותי משרד הרווחה של מתמודדי נפש שיש להם גם מוגבלות קוגניטיבית־נוירופסיכולוגית. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, התנגדה לשלילת הזכאות מאוכלוסייה זו וטענה שאין לכך הצדקה חוקית. משרד הרווחה טען, במסגרת המחלוקת, כי מתמודדי נפש מקבלים שירותים באמצעות משרד הבריאות.

בעקבות משיכת הנוסח התקנות לא אושרו. בנוסף, משרד הרווחה עדיין לא העביר את מלוא התקנות הנדרשות ליישום החוק, ובהן הפרק העוסק בהיקף השירותים.

ארגוני מוגבלויות סביב שולחן אחד

היקף המשתתפים בדיונים מלמד עד כמה רחבה השפעת התקנות. לצד משרדי הממשלה, הביטוח הלאומי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והשלטון המקומי, השתתפו בדיונים שורה ארוכה של ארגונים ובהם אלו"ט, אקים, איל"ן, אלווין ישראל, אותי, בית איזי שפירא, מגדל אור, בקול, אופק לילדינו, לשמ"ה, בזכות, נכה לא חצי בן אדם, עלי שיח, המשקם והמרכז לעיוור בישראל.

המחלוקות אינן טכניות בלבד. ההגדרות שייקבעו בתקנות עשויות להשפיע על השאלה מי יוכר כזכאי, כיצד תיבחן הזכאות, איזו רמת תמיכה תיקבע לאדם ובהמשך גם אילו שירותים יוכל לקבל.

ההשפעה תורגש גם ברשויות מקומיות

ליישום החוק משמעות גדולה גם ברמה המקומית. שירותים רבים של מינהל מוגבלויות ניתנים באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות ובאמצעות מסגרות מקומיות ואזוריות.

לכן הרחבת השירותים בקהילה אמורה להתבטא, בסופו של דבר, בפתיחת והרחבת מסגרות יום, פתרונות דיור, שירותי תמיכה, תוכניות למשפחות ושירותים נוספים בתוך הערים והיישובים שבהם חיים הזכאים.

נכון לספטמבר 2026, החוק כבר נמצא בשלבי יישום, ויחד עם זאת, התקנות המרכזיות שנדונו במשך חודשים – עדיין לא אושרו.