הקשר בין המצב הכלכלי לבריאות הנפש

מצב כלכלי, קשרים חברתיים ובריאות נפשית קשורים זה בזה, אך התמונה מורכבת: משאבים חברתיים שונים אינם קשורים לבריאות באותו אופן, וגם שימוש בטכנולוגיה אינו מצביע בהכרח על יתרון בכל מדדי הבריאות.

כך עולה ממחקרן של ד"ר נטע אחדות ופרופ' אורלי שריד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שפורסם באתר הביטוח הלאומי ומומן באמצעות קרן המחקרים שלו. המחקר מבוסס על הסקרים החברתיים של הלמ"ס בשנים 2016-2019 בקרב בני 35 ומעלה.

הנתונים הם מלפני 7.10

הניתוח בחן קשרים בין המעמד החברתי-כלכלי, הון חברתי, השתתפות חברתית ושימוש בטכנולוגיית מידע ותקשורת, לבין הערכת הבריאות העצמית ומדדי בריאות נפשית. הנתונים גם אינם מתארים את מצב בריאות הנפש לאחר 7 באוקטובר.

שימוש בטכנולוגיית מידע

שימוש בטכנולוגיית מידע ותקשורת נמצא קשור להערכת בריאות עצמית טובה יותר, אך לבריאות נפשית נמוכה יותר.

יחד עם זאת – אין בכך הוכחה שהשימוש בטכנולוגיה פוגע בנפש: ייתכן גם שאנשים המתמודדים עם מצוקה פונים יותר לאמצעים דיגיטליים.

גם השתתפות חברתית, שנמדדה בין היתר באמצעות התנדבות ומעורבות ציבורית או פוליטית, לא נמצאה חיובית בכל המדדים. עצם ההשתתפות אינה מלמדת בהכרח על איכות החוויה או על תחושת השייכות שהיא מעניקה.