השנה השלישית למלחמה: פי 2.2 פניות ילדים למיון פסיכיאטרי
הפניות של ילדים ובני נוער למיון פסיכיאטרי עלו ב־121.3% בשנה השלישית למלחמה – לעומת התקופה שקדמה לה. כך עולה מנתוני שירותי בריאות כללית שפורסמו ב־4 באוקטובר 2026. מדובר ביותר מפי שניים פניות למיון, ואין להסיק מכך שמספר האשפוזים עלה בשיעור דומה.
תמונת המצב מבוססת על כחמישה מיליון מבוטחי כללית ובוחנת את השינויים בבריאות ובצריכת שירותי הרפואה מאוקטובר 2023 ועד ספטמבר 2026, בהשוואה לשנתיים שקדמו למלחמה. העלייה בפניות הילדים העמיקה לאורך התקופה: בשנה השנייה נרשמה עלייה של 78.3% לעומת הבסיס, ובשלישית הגיעה העלייה ל־121.3%. בקרב מבוגרים לא דווח על שינוי מהותי בפניות למיון פסיכיאטרי.
גידול גם בקהילה
הצורך בטיפול ניכר גם בקהילה. הפניות של רופאי ילדים למערך בריאות הנפש עלו ב־52.1%, ובקרב ילדים ברחבי הארץ דווח על עלייה של כ־40% עד 70% באבחנות חרדה. בפרסומים שנבדקו לא הוצגו מספרי הפניות המוחלטים או מספר הילדים השונים שפנו למיון.
בקרב מפוני העוטף והדרום, אבחנות הפוסט־טראומה החדשות היו גבוהות פי 18 בשנה הראשונה לעומת השנה שקדמה למלחמה, פי 11 בשנייה ופי שישה בשלישית. למרות ההתמתנות, המדד נותר גבוה משמעותית מרמתו לפני המלחמה. הנתון מתייחס לקבוצת המפונים שנבדקה, ולא לילדים בלבד.
דרוש כוח אדם
על רקע הממצאים, פרופ׳ אמיר קריבוי, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה ומנהל מרכז המחקר לחוסן ובריאות הנפש בכללית, קרא להגדלת כוח האדם המקצועי, להרחבת מסגרות הטיפול ולאיתור מוקדם של אוכלוסיות בסיכון. לדבריו, ההשלכות הנפשיות של המלחמה מציבות אתגר מתמשך למערך בריאות הנפש.
הממצאים מחזקים את הצורך בהרחבת המענה לילדים ולמשפחות שפונו מבתיהן, לרבות טיפול בקהילה ורצף טיפולי. מיון פסיכיאטרי מספק הערכה וטיפול דחוף, ולא כל פנייה מסתיימת באשפוז: לאחר הבדיקה ניתן להפנות לטיפול במסגרת אחרת או לשחרר הביתה.
תגובות