הציבור בישראל מוכן יותר לשילוב אנשים עם מוגבלות

לקראת יישומו של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, נתוני מדד ההכללה 2024 של עמותת אקים מצביעים על שינוי עמוק בעמדות הציבור בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית – לצד פערים משמעותיים שעדיין נותרו.

המדד, שנערך זו השנה העשירית ברציפות, מצביע על עלייה דרמטית בתמיכה בשילוב בקהילה: כ־75% מהציבור סבורים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהקהילה (לעומת 57% בלבד לפני עשור).

רוב גדול מהנשאלים מוכנים להיות שכנים, קולגות ואף לקחת חלק בפעילויות פנאי משותפות.

מוגבלות מורכבת עדיין מעוררת הסתייגות

עם זאת, הנתונים חושפים גם קושי מתמשך: התמיכה בשילוב אנשים עם מוגבלות מורכבת או הזקוקים לתמיכה מוגברת נמוכה משמעותית מזו שניתנת לאנשים עם מוגבלות קלה. כלומר, ההסכמה העקרונית קיימת, אך המבחן האמיתי מגיע כשמדובר בשילוב מורכב יותר.

הפער הזה בולט במיוחד כשבוחנים את רמת המוכנות הציבורית לחיים משותפים עם אנשים הזקוקים לתמיכה אינטנסיבית יותר.

בעוד שכ־95% מהנשאלים תומכים בשילוב בקהילה של אנשים עם מוגבלות שכלית קלה, שיעור התמיכה בשילוב אנשים עם מוגבלות מורכבת נמוך יותר ועומד על כ־83%.

המשמעות ברורה: ההסכמה לשילוב קיימת, אך היא נבחנת מחדש כאשר מדובר באתגרים מורכבים יותר של טיפול, ליווי ותמיכה יומיומית.

לצד זאת, מדד ההכללה מעלה כי רק כשני שלישים מהציבור בישראל מדווחים על היכרות אישית עם אדם עם מוגבלות שכלית. למרות זאת, רוב ברור מהנשאלים מביעים נכונות לקשר יומיומי: 82% מוכנים להיות שכנים של אדם עם מוגבלות שכלית, 85% מוכנים לעבוד עמו באותו מקום עבודה, ו־84% מוכנים להשתתף בפעילויות פנאי משותפות בקהילה.

עוד עולה מן המדד כי קיימת תמיכה רחבה בזכותם של אנשים עם מוגבלות להשמיע את קולם ולקחת חלק בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם. כ־80% מהנשאלים סבורים כי אנשים עם מוגבלות שכלית זכאים לקבל החלטות באופן עצמאי ולהיות שותפים פעילים בחברה.

שינוי תודעתי או מבחן מציאות?

הנתונים מתפרסמים על רקע ההיערכות ליישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, הקובע כי גם אנשים הזקוקים לתמיכה מוגברת, לרבות במצבים סיעודיים מורכבים, יוכלו לחיות בקהילה, וכי בתוך חמש שנים יועברו אלפי אנשים ממסגרות פנימייתיות לדיור בקהילה.

סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים ישראל: "עם יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות, שאקים הייתה שותפה לו, עלו חששות באשר לנכונות הציבור לחיות בשכנות לאדם עם מוגבלות. אף על פי כן, מהמדד עולה כי דעת הקהל בחברה הישראלית מוכנה לכך. עדיין, ברור שיעלו קשיים והתנגדויות, אך הרבה פחות מבעבר, שכן החברה הישראלית עברה שינוי והיום יותר מתמיד, היא מוכנה להכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בכל תחומי החיים בין אם בדיור,  בעבודה, בפנאי, בלימודים ובצבא".

אופטימיות זהירה: בין נתונים למציאות

המדד מצייר תמונה מעודדת, אך זהירה: הציבור הישראלי פתוח יותר, מקבל יותר, ומוכן יותר לשילוב – אך בעיקר כל עוד מדובר במוגבלות “שקטה” או קלה. המבחן האמיתי, כך נראה, יגיע עם יישום החוק בפועל ועם המפגש היומיומי, הבלתי מתווך, בין ערכים מוצהרים למציאות מורכבת.