שיראל גולן (באדיבות המשפחה)
שיראל גולן (באדיבות המשפחה)

אחיה של שיראל גולן ז"ל על דוח המבקר: "המנה העיקרית עוד בדרך"

איל גולן, אחיה של שיראל ז"ל, שורדת הנובה ששמה קץ לחייה, טוען בראיון ל"רגישות" שהכתובת הייתה על הקיר וקורא למקבלי ההחלטות: "אל תאשימו אחרים"
טלי ליבמן | 14.02.2025

איל גולן, אחיה של שיראל גולן, ששרדה את הטבח בנובה ושמה קץ לחייה, מגיב בחריפות לדו"ח מבקר המדינה על מחדלי הטיפול בנפגעי נפש – ומפנה אצבע מאשימה לממשלות ישראל ולמערכת הבריאות. בראיון ל"רגישות", אומר גולן: "מצב מערכת הבריאות היה ידוע לכל הנוגעים בדבר עשרות שנים. העוולה זועקת לשמיים".

גולן ישתתף ביום ראשון, 16 בינואר, בכנס "השבר הנפשי בעקבות המלחמה – איך נצא מזה" בגלריה דובנוב בתל אביב.

איל גולן, אח של שיראל ז"ל. צילום: פרטי

איל גולן, אח של שיראל ז"ל. צילום: פרטי

גולן, שהתייצב יחד עם משפחתו בפני ועדת העבודה והרווחה של הכנסת כבר בנובמבר 2024, התריע אז כי מערך בריאות הנפש בישראל נמצא בקריסה מוחלטת, והדוח שפורסם לאחרונה רק מאשש לדבריו את חששותיו. "כל שרי הבריאות לדורותיהם פשוט הזניחו את מערך בריאות הנפש הציבורי, עד כדי כך שב-7 באוקטובר הוא קרס.
מסך כל התקציבים של משרד הבריאות רק אחוז אחד, אחוז אחד בודד, מופנה לטובת בריאות הנפש הציבורית! ומתוך האחוז האחד הזה צריך גם לתפעל בתי החולים הפסיכיאטריים וגם לממן שירות פסיכולוגי ציבורי״.

גולן מעביר ביקורת על תנאי ההעסקה הירודים של אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש, ומדגיש כי "פסיכולוג בשירות הציבורי היום מרוויח שמונה וחצי נטו. אותו פסיכולוג הולך ופותח קליניקה ומרוויח פי שתיים לפחות. תגדילו את התקציבים של בריאות הנפש בתוך משרד הבריאות. אל תלכו ותאשימו אחרים, תעברו תהליך ייעול ראוי ומסודר. אם אתם לא תבצעו שום דבר, אחותי הייתה רק המתאבן. המנה העיקרית עוד בדרך".

דוח מבקר האחרון מצביע על כשל מערכתי חמור בטיפול בנפגעי נפש לאחר אירועי 7 באוקטובר. על-פי הדו״ח משרד הבריאות לא נערך למתן מענה נפשי למפונים הרבים, והסתמך בעיקר על מתנדבים ללא פיקוח או בדיקת הכשרתם. הדו״ח קובע כי הממשלה כשלה במתן סיוע לנפגעי טראומה, מה שהוביל למקרים טרגיים של הידרדרות נפשית ואף אובדנות.

לטענת גולן, סיפורה של שיראל גולן ז"ל הוא דוגמה לכאורה להשלכות הקשות של כשלי המערכת, לדבריו. לאחר שניצלה מהטבח במסיבת הנובה, היא נאבקה בטראומה, אך לא קיבלה לטענתו את התמיכה הנפשית שהייתה דרושה לה.

משפחתה פעלה נמרצות כדי לסייע לה, אך ללא הועיל, עד שלבסוף, ביום הולדתה ה-22, היא שמה קץ לחייה.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *