כ-6,000 שורדי שואה ממתינים בתור לדיור ציבורי

מנתוני משרד העלייה והקליטה עולה כי כ-6,000 שורדי שואה ממתינים בתור למקבצי הדיור של המשרד. הזכאים לקבלת פתרון דיור במקבצי דיור הם אזרחים ותיקים חסרי דירה, המתקיימים מקצבת זקנה מביטוח לאומי. כ-4,500 מבין דיירי המקבצים הינם שורדי שואה. כיום ישנן כ-170 דירות ריקות, מתוך כ-11,000 יחידות. הממתינים לקבלת פתרון דיור מקבלים סיוע בשכר דירה בגובה של עד 2,900 שקלים.

לפי נתוני משרד השיכון, קיימים 123 בתי גיל זהב בכל רחבי הארץ, כ-3,980 מהדיירים המתגוררים מתוכם שורדי שואה. ישנם 10 שורדי שואה ברשימת ההמתנה של המשרד, שהגדיר קדימות בתור לשורדי השואה. עד לקבלת הדירה הם זכאים לשכר דירה מוגדל בגובה 2,200 שקלים.

בפתח הדיון סיפרה יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן, כי "את הדיון היום כינסתי בהמשך לביקור במקבץ הדיור "רזיאל" ביפו, שם פגשתי שורדות שואה שמתגוררות בדירות דיור ציבורי של משרד הקליטה. הדירות היו במצב רע, לא מונגשות לזקנים בני 80+ שהפכו לסיעודיים במהלך השהות שם, והדירות לא מותאמות לצרכיהם. נחשפתי ללא מעט כשלים שמקשים מאד על החיים של הדיירים: מבעיות נגישות, מדרגות בבית למי שמתניידת בכיסא גלגלים , דרך דירות קטנות להחריד ועד רטיבות ותנאי תחזוקה ירודים מאד".

עוד הוסיפה ח"כ כהן, כי "הפרטת הפיקוח והניהול של מקבצי הדיור שבאחריות משרד הקליטה, היא אחת מבעיות השורש שמשפיעות על אופי השירותים הניתנים ועל המענים לדיירים. כיום, קיימת הפרדה מלאכותית כמעט בין זכאי משרד השיכון לבין זכאי משרד הקליטה – כשאלו זכאים לשירותים סוציאליים, ואלו לא, אלו יכולים לסרב רק פעמיים לדירה, ואלו יותר. ישנם עוד הרבה הבדלים בין המסלולים, שלא תמיד מוצדקים או נחוצים".

סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה, אולגה דדון: "מקבצי דיור הם מבנים בבעלות פרטים שהושכרו על ידי המדינה לצורך אכלוס עולים אזרחים ותיקים מיועדים לאנשים המנהלים משק בית עצמאי. במקבץ אין שירותים רפואיים או סוציאליים. למשרד אין תקציב ייעודי לשיפוץ דירות. הבקשות להחלפת דירה במקבץ נדונות בוועדת חריגים הארצית במשרד".

וורברה, דיירת בדיור הציבורי בלוד: ב"מהלך 30 שנים לא נעשה שום שיפוץ, גם לא קוסמטי, כולל לדירות של נכים. גם המעליות בקושי עובדות. אנשים תקועים בחדרים בלי יכולת לצאת. החדרים קטנים בגודל של 17 ממ"ר. הדבר היחיד שתיקנו זה הגג".

ראש אגף איכלוס, עמידר החדשה, גילי ששון: "במסגרת האחריות שלנו אנחנו מפקחים ומפיצים את הבעיות. הידיים שלנו קצרות, אין לנו יכולת לתקן את התקלות אלא מפנים את הבעיות ליזמים ומשרד הקליטה. לא יכולים להטיל סנקציות במקרים שהתקלות לא נפתרות".

מנכ"ל עמיגור, ארז שני: "כ-30% מהקשישים המתגוררים בבתי גיל הזהב שלנו הינם ניצולי שואה. הקשישים נהנים ממעטפת הכולל, אם בית, עובדת סוציאלית, רכזת תרבות, ניתנים שירותי אחזקה ועוד. במסגרת הפרויקט ליוזמה לאומית של ממשלת ישראל – משרד השיכון והסוכנות היהודית לבניית 2,650 יחידות דיור לקשישים, המבוצע על ידי עמיגור, הסתיימה בנייתן של 1,394 יחידות שאוכלסו על ידי ניצולי שואה".

עו"ד בקליניקה לזכויות ניצולי שואה, יעל הבסי אהרוני: "אין חוק המסדיר את פעילות הדיור הציבורי הייעודי לאזרחים ותיקים, המוחרג מחוקי הדיור הציבורי הקיימים. בנוסף לכך, אין בשני המשרדים נוהל המסדיר את פעילות בתי גיל הזהב ואת מכלול זכויות הדיירים וחובות החברות המפעילות. לא סביר שיש יחידות פנויות כשיש תור ממתינים ארוך. יש לוודא שמשרד הקליטה פועל להציע את הדירות הפנויות באופן מהיר ויעיל. בנוסף, יש לספק מעטפת שירותים גם במקבצי הדיור".

יו"ר הוועדה, סיכמה את הדיון: "מבקשת ממשרדי הקליטה והשיכון לקיים שיתוף הפעולה כך שהתקציבים המוקצים לעניין הדיור הציבורי ולרווחת הדיירים ינוצלו באמת". כמו כן, דרשה יו"ר הוועדה ממשרד השיכון לעצור את הנוהל לפיו זכאים שסירבו פעמיים לדירה המוצעת, מאבדים את זכאותם. בנוסף, פנתה ח"כ כהן לנציגי מרכז השלטון המקומי ומשרדי הרווחה והקליטה, לקיים פגישה שמטרתה לסייע במעטפת סוציאלית החסרה עבור דיירי מקבצי הדיור של משרד הקליטה. עוד הודיעה היו"ר כי תקיים בקרוב סיורים במקבצי הדיור בלוד וביפו כדי לוודא שכל הליקויים תוקנו, " לאנשים האלו אין הרבה ברירות, הם ייקחו את מה שיתנו להם, אבל אין הצדקה שזה יראה ככה".