כיצד מגדיר החוק אדם עם מוגבלות בישראל

לקות על פי החוק – לא רק פיזית

הלקות עשויה להיות מגוונת:

• לקות פיזית: כמו מחלות כרוניות, פגיעות מוטוריות או שיתוק.
• לקות חושית: למשל, לקות ראייה ושמיעה.
• לקות נפשית: מצבים המשפיעים על היכולת הנפשית והתפקוד היומיומי.
• לקות שכלית וקוגניטיבית: כולל הפרעות קשב, לקויות למידה ועוד.

השפעת הלקות על תחומי החיים

תחומי החיים שהחוק מגדיר כ\"עיקריים\" כוללים: עבודה, לימודים, פעילויות פנאי, דיור, התנהלות יומיומית, ועוד. עבור חלק מהאנשים, מוגבלות עשויה להיות קבועה לאורך חייהם (כגון מוגבלות מולדת), בעוד שאצל אחרים מדובר במצב זמני הנובע ממחלה או תאונה.

מוגבלות משמעותית – קביעה מכרעת בזכויות

החוק מתייחס גם ל\"אדם עם מוגבלות משמעותית\" – הגדרה זו חשובה לצורך ייצוג הולם במקומות עבודה ובשירותים ציבוריים.

הגדרות נוספות

מעבר לחוק שוויון זכויות, ישנן הגדרות נוספות שנועדו להתאים לסיטואציות שונות. למשל, הגדרת \"נכה\" בחוק הביטוח הלאומי לקביעת זכאות לקצבאות.

שוויון ושירותים בהתאמה אישית

בפרק העקרונות של החוק, מוגדרים כללי שוויון בביצוע שירותים ובהנגשתם, תוך הדגשה על מתן כבוד לפרטיות וזכויותיו של האדם עם המוגבלות. החוק מחייב התאמות, אך מבהיר שעל ההתאמות להיות סבירות ולא להטיל נטל כבד מדי על הגורם המספק את השירותים.