504 ילדים עברו מאומנה למסגרות אחרות

504 ילדים ובני נוער עברו ממשפחות אומנה למסגרות אחרות של משרד הרווחה בשנים 2023-2025. הכתבה מבוססת על מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת "ילדים במסגרות השמה חוץ-ביתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי", שכתבה מריה רבינוביץ באפריל 2026 לבקשת ח"כ מיכל וולדיגר.

הנתונים מתייחסים לכניסה הראשונה למסגרת שאינה משפחת אומנה, כגון פנימיות, מרכזי חירום ומסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות. הם אינם מלמדים על שיעור העוזבים מתוך כלל ילדי האומנה, ואינם כוללים את הפנימיות החינוכיות של משרד החינוך.

מעבר זמני או פרידה אחרי שנים

415 ילדים עברו למסגרות לילדים ולנוער בסיכון שבאחריות מינהל השירותים האישיים והחברתיים. מתוכם, 224 שהו באומנה עד חודש. משרד הרווחה הבהיר שברוב המקרים האלה מדובר באומנת חירום זמנית, שנועדה להגן על הילד עד למציאת מסגרת אחרת. מעבר כזה אינו מעיד בהכרח על כישלון של אומנה קבועה.

191 ילדים נוספים עברו למסגרות אלה לאחר יותר מחודש באומנה. 65 מהם שהו במשפחה האומנת יותר משלוש שנים לפני המעבר. מדובר בכשליש מקבוצה זו, ולא מכלל 504 הילדים שעברו למסגרות אחרות.

למסגרות מינהל מוגבלויות עברו 55 ילדים ובני נוער; 34 מהם, כ-62%, חיו באומנה יותר משלוש שנים. למסגרות מינהל שלם, ובהן מסגרות רשות חסות הנוער, עברו 34 בני נוער, ו-16 מהם שהו באומנה יותר משלוש שנים. אלה קבוצות קטנות יחסית, ולכן יש להיזהר מהסקת מגמות רחבות על סמך האחוזים בלבד.

מדיניות משרד הרווחה מעדיפה השמה במשפחה אומנת על פני פנימייה עד למציאת בית קבוע. אולם חלק מהילדים זקוקים לטיפול אינטנסיבי ורב-מקצועי שקשה לספק במשפחה. גם קשיים ביחסים בין המשפחה האומנת למשפחה המולידה ואתגרי גיל ההתבגרות עשויים להוביל למעבר. אין פילוח המאפשר לקבוע את הסיבה למעבר של כל ילד.

עד חמישית ללא עורף משפחתי

ילדים נעדרי עורף משפחתי אינם בהכרח יתומים או מנותקי קשר מהוריהם. חלקם נמצאים בקשר עם ההורים, אך אינם יכולים להתגורר עמם בבטחה או לקבל מהם תמיכה. גם מעבר מאומנה למסגרת אחרת אינו הופך ילד בהכרח לנעדר עורף משפחתי.

בין 15% ל-20% מכ-6,000 הילדים השוהים מדי שנה במסגרות מינהל השירותים האישיים והחברתיים מוגדרים נעדרי עורף משפחתי. ברשות חסות הנוער מדובר בכ-20% מכ-1,000 בני הנוער השוהים במסגרותיה בכל זמן נתון. בסיסי הספירה שונים, ולכן אין לחבר את הנתונים לאומדן כולל.

לא ברור אם כל הילדים הזקוקים למענה מזוהים ומוכרים. נציגי הפורום הציבורי לכפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה הזהירו כי גם ילדים המסוגלים לשהות בבית הוריהם בסוף שבוע קצר עלולים להיחשף לקשיים ולסיכון בחופשה ממושכת. נותרו גם שאלות בנוגע לבחינה מחודשת של תנאי ההכרה ולשאלה אם מגבלה תקציבית משפיעה על היקף ההכרה בילדים הזקוקים לתמיכה.

450 ילדים במשפחות מלוות

בינואר 2026 ליוו 310 משפחות מתנדבות כ-450 ילדים, חלקם אחים. בנפרד נמנו 80 חונכים מלווים. הליווי נועד ליצור קשר משמעותי ומתמשך, וכולל אירוח ושמירת קשר עם הילד.

נוהל משרד הרווחה דורש לייעד עובד סוציאלי לריכוז התחום בפנימייה ולבנות לכל חניך תוכנית אישית. התוכנית כוללת קשר עם דמויות משמעותיות, שימור קשרים משפחתיים ככל האפשר, תמיכה לימודית, מיצוי זכויות ומענה בחגים ובחופשות.

לא לכל ילד נמצאה משפחה מלווה. משרד הרווחה דיווח על קשיים בגיוס מתנדבים ובהתמדתם, התנגדות של חלק מהחניכים או משפחותיהם וחוסר התאמה בין ילדים למשפחות. נציגי הפורום הציבורי הוסיפו שגם משפחה מלווה אינה בהכרח זמינה בכל חופשה.

המענה בחגים ובחופשות

משרד הרווחה מסר שהמסגרות פועלות כל השנה, לרבות בחגים ובחופשות, ונותנות מענה לילדים הנשארים בהן. מנגד, נציגי הפורום הציבורי טענו שהיעדר מסגרות חינוך בתקופות אלה מחייב תגבור של כוח האדם והפעילויות.

בחופשות ארוכות מתקיים גם ריכוז של חניכים ממסגרות שונות במסגרת אחרת. לטענת נציגי הפורום, המעבר לסביבה ולצוות לא מוכרים עלול להעמיק בדידות וחוסר שייכות. משרד הרווחה ציין גם קייטנות, מחנות קיץ ופעילויות חברתיות, בלי לפרט את המענים.

תלונות על חופשות ורצף טיפול

נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ-ביתית תיעדה ב-2025 תלונות מוצדקות על השעיה מפנימייה ועל סירוב להחזיר ילד לפני תום חופשתו בבית המשפחה. עמדת הנציבות היא שהפנימייה משמשת בית חלופי, ואין להשתמש בהשעיה כתגובה להתנהגות הילד. 80 ילדים מפנימייה אחת התלוננו על הפחתת דמי כיס בעקבות יציאה לחופשות ולחגים. פנייתם נמצאה מוצדקת, והפנימייה חישבה מחדש את התשלומים והחזירה את ההפרשים.