יו"ר ועדת זכויות הילד: אחשוף שמות מתעללים בפעוטות

הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת, בראשות ח"כ קטי קטרין שטרית, קיימה ביום רביעי, 1 ביולי 2026, דיון מיוחד בנושא הטיפול במקרי התעללות בפעוטות במסגרות לגיל הרך. בדיון נחשפו נתונים מדאיגים על פערי אכיפה, והועלו דרישות לשינוי מיידי במדיניות הפיקוח וההעמדה לדין.

בפתח הדיון הציגה יו"ר הוועדה נתונים שלפיהם בין השנים 2018 – 2024 נפתחו 1,044 תיקי חקירה בגין אלימות כלפי ילדים במסגרות לגיל הרך, שבהם נפגעו 1,861 ילדים. מתוך כלל התיקים הוגשו 221 כתבי אישום בלבד – כחמישית מהתיקים שנפתחו. ח"כ שטרית מתחה ביקורת על היעדר נתונים עדכניים ממשטרת ישראל, שהתבקשו כבר בינואר: "רצף ההתעללויות שאירעו באחרונה מבטא סימפטום של כשל מערכתי. השאלה המרכזית היא מדוע כל כך הרבה תיקים נסגרים ומדוע ראיות קריטיות אובדות בדרך".

נציגת משטרת ישראל, סנ"צ ענת יקיר, הציגה בדיון נתונים עדכניים: בשנת 2023 נפתחו 202 תיקים, בשנת 2024 נפתחו 146 תיקים ובשנת 2025 נפתחו 160 תיקים. במחצית הראשונה של השנה הנוכחית נפתחו 60 תיקים נוספים, מהם 25 הנוגעים לפעוטות עד גיל שנתיים. לדבריה, הנתונים מצביעים על מגמת ירידה במספר התיקים בשנים האחרונות, וכי לאחר קבלת האישורים הנדרשים ניתן לעשות שימוש גם בהקלטות במסגרת החקירה.

סוגיה מרכזית שעלתה בדיון נוגעת ליישום חוק המצלמות. לפי נתוני משרד החינוך, בשנת 2025 הוגשו 973 בקשות לפתיחת מצלמות במעונות ובגנים, אך רק 16 אחוזים מהבקשות הובילו להגשת תלונה במשטרה. יו"ר הוועדה הביעה דאגה מכך שהזמן החולף בין הגשת התלונה לבין איסוף חומרי התיעוד על ידי המשטרה עלול להביא למחיקת ראיות חיוניות.

נציגי משרד החינוך הציגו את נהלי הטיפול במקרים חריגים, הכוללים הגעת מפקחת למקום וצפייה בתיעוד בתוך יום עד יומיים מקבלת תלונה. עוד ציינו כי כאשר מתגלה היעדר תיעוד בניגוד לחוק מוגשת תלונה במשטרה, והדגישו את החשיבות של הכשרה מקצועית, הדרכה וליווי של צוותי החינוך והטיפול.

עו"ד אפרת רותם מפרקליטות מחוז תל אביב הבהירה כי הפרקליטות אינה פוסלת באופן גורף קבילות של הקלטות אודיו, וכי בשנים האחרונות קיימת מגמת החמרה בענישה ובאכיפה נגד מתעללים בפעוטות. ח"כ עאידה תומא סלימאן התריעה כי לצד המסגרות המפוקחות, כ-300 אלף תינוקות ופעוטות נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות, וקראה להרחבת הפיקוח של משרד החינוך גם עליהן.

בדיון נשמעו גם עדויות קשות של הורים. אם לתאומות פעוטות סיפרה: "הילדה שלי קמה בצרחות בלילה. פניתי לגננת וביקשתי עזרה להבין מה קורה, ונאמר לי שכך ילדים מתנהגים. אני ועוד הורים נוספים נאלצנו להתפטר מהעבודה כדי לטפל בטראומות של הילדים".

בסיכום הדיון דרשה יו"ר הוועדה ממשטרת ישראל להעביר נתונים מעודכנים על היקף התיקים ועל זמני איסוף חומרי התיעוד, ולעדכן את נהלי העבודה כך שבמקרים של חשד לשיבוש הליכי חקירה ייתפסו חומרי הצילום באופן מיידי. עוד קראה למשרד החינוך להטיל קנסות משמעותיים על מסגרות שבהן חסר תיעוד ממצלמות, להשעות פעילות של מסגרות שבהן המערכת אינה פועלת כנדרש, ולחייב גיבוי מאובטח בענן. פרקליטות המדינה דרשה להרחיב את השימוש בראיות המתבססות על הקלטות ותיעוד של התעללות נפשית, ולבחון מחדש תיקים שנסגרו בעבר.

בסיום הדיון אמרה ח"כ שטרית: "יש לי אפס סובלנות כלפי אזלת היד של מנגנוני הפיקוח. תינוקות אינם יכולים להתלונן ואינם יכולים לספר מה עבר עליהם. אם המשטרה לא תעצור את המתעללים, אחשוף את שמותיהם מעל דוכן מליאת הכנסת מול כל מדינת ישראל".