פתאום, גילעד התחיל "לדבר" / סמדר בנין

עוד כמה רגעים עמדה ישיבת הצוות בבית ספר "אבן חן" להתחיל. כמות התוכן וההדרכות שהייתי צריכה להעביר המתינה לי כבר שבועות בדחיפות ובכל אופן הרגשתי שזה לא הכיוון הנכון להתחיל ממנו. משהו חסר לי לפני כל שטף ההסברים והנהלים. ההרגשה הייתה שאנחנו בעשייה מרובה כדי להיטיב איתם, אך אין לנו מושג איך הם חווים את אותה מציאות.
היה חיוך, מבט ג'סטה שאפשרו להם לתקשר איתנו, אך עם זאת לא הגענו לעולם הפנימי והעשיר שהאמנו שיש בהם.

מדובר בתלמידים עם אוטיזם בתפקוד נמוך, חלקם עם הגדרה נוספת של מוגבלות שכלית התפתחותית. הרבה שתיקה וכל כך הרבה נאמר דרך העיניים. בחיפוש מהיר ברשת צצה לי כתבה שנעשתה בזמנו על נערה אוטיסטית, קארלי פליישמן שמה, שלא יכלה לדבר כלל ולא לתקשר עם העולם סביבה. ההתפתחות הייתה איטית בכל מיני פרמטרים כולל בעיות התנהגות קשות ופגיעה בסביבה. ההורים ניסו להיעזר בכל מיני גישות ותמיד הרגישו ש"כשמסתכלים בעיניים של קארלי רואים אינטליגנציה אז מעולם לא ויתרנו"…

פתאום באופן מפתיע, היא הצליחה להקליד ולהסביר מה גורם לה להתנהג ככה: "אתם לא יכולים לתאר מה זה להרגיש אני – אי אפשר לשבת כי הרגליים כמו תחת אש גלויה, או שהרבה נמלים מטפסת על הזרועות, אנשים מסתכלים עליי וחושבים שאני מטומטמת כי אני לא יכולה לדבר. אני רוצה להיות כמו כל ילד אחר, אבל אני לא יכולה כי אני קארלי…".

צפו בקארלי פישר בפעולה >>>

מלים מבטאות מחשבות

ראינו יחד עם הצוות את הסרטון ובכל אופן, זה היה נראה סוג של סיפורי "אחד למיליון" ובכל מקרה לא משהו פרקטי. מי היה מאמין שהנס הזה יתגשם גם אצלנו בבית הספר ולאחר כמה שנים התלמידים שלנו ואנחנו (מורים, תומכי הוראה ובנות שירות) זוכים להיות שותפים לתהליך תוך כדי שיעורי הבעה באמצעות הקלדה כחלק אינטגרלי משיעורי התוכן בבית הספר.

מה זה בעצם הבעה דרך הקלדה? מה היא פריצת הדרך? זו אמנם שיטה שמשתמשת בטכנולוגיה מאוד פשוטה כמו מקלדת ומחשב – אבל החדשנות היא בתפיסה שלנו את האדם עם האוטיזם והאמונה במגוון היכולות שטמונות בו. את השיטה חדשנית להקלדה הבעתית פיתחה גב' יעל כהן והיא מאפשרת חיבור בין הקלט לפלט, ודיוק ביכולת להצביע על אותיות ולחברן למילים המבטאות מחשבות פנימיות.

ליאור ביבס, מנהלת בית הספר מרשת "אלאור", האמינה ביכולות הרבות הטמונות בתלמידים, בשיטה ובכוחו של תהליך ואיפשרה לצוות מטפלות (שעברו הכשרה וסיימו לימודי תעודה של שנתיים כמטפלים בהבעה דרך הקלדה אצל יעל כהן) להקים מערך של שיעורי הבעה דרך הקלדה בכיתות. ענבל חנן מרכזת את תחום ההבעה באמצעות הקלדה בבית הספר ואליה נלוות חלי לנקרי היועצת ואני, סמדר בנין שמרכזת את תחום ניתוח ההתנהגות.

זהו תהליך מורכב שאורך זמן. במהלכו יש ללמוד את הטכניקה של ההקלדה, ולפתח את מיומנות ההבעה השפתית והתקשורתית. מעבר לכך עבור אדם לא ורבאלי מיום היוולדו, ההתמודדות עם תהליך של חשיפה אישית, על יתרונותיה וחסרונותיה. זה תהליך רגיש במהלכו האדם מגלה את עצמו לעצמו ולסביבתו.

יכולת של אנשים אוטיסטיים ועם דיספרקסיה להקליד באופן עצמאי וממוקד דורשת תרגול רב שמביא לרמת מודעות גבוהה, מיקוד חשיבתי ושליטה פיזית.

יש לנו כמה וכמה "סיפורי קארלי" ב"אבן חן". אחד מהמרגשים שבהם הוא של גילעד – תלמיד שהגיע אלינו לבית ספר בגיל 14, בחור מכוסה בפרטי לבוש על כל הפנים. ניתן היה לראות רק עיניים טובות מביטות. הוא לא הסכים להיכנס לכיתה והיה מסתובב בחצר לתקופה ארוכה. לאחר שנכנס לכיתה הסכים לשהות בה רק מתחת לשולחן. הוא לא ורבאלי. סבל מבעיות התנהגות ובעיות ויסות חושי ורגשי.

לאט לאט ובסבלנות מרובה, במהלך שש שנים המחנכת מוריה אודסר ושאר הצוות עשה עם גילעד תהליך באופן שלא מתפשר ומאמין בו עד הסוף.

זהו תהליך ארוך, לא תמיד פשוט ומלא בשלבים, אך מדהים. באמצעות ההבעה בהקלדה גילעד נפתח, התקרב והפך לחבר משמעותי בכיתה וחשף בפנינו עולם עשיר, חכם ורגיש לכל הסובב אותו ואף לכל המתרחש בתוך נבכי נשמתו כנער אוטיסט.

מסרים מגילעד

להלן דוגמאות מרגשות מדברים שגילעד שיתף בהקשר לנושאים שונים ששוחחנו עליהם: יש לציין כי אין אנו מתקנים תחבירית או דקדוקית את הכתוב. התהליך מתמקד בדרך של האדם עם האוטיזם להצליח להביע את עצמו ולהסכים לשתף אחרים אחרי שנים שהיה רגיל לחשוב, לדבר, להרהר והכל היה בתוך ראשו.

במהלך השיעורים אנו מעלים נושאים מגוונים הנוגעים לנו באופן אישי קבוצתי וכמובן כללי בהתאם לתקופה ולמתרחש וכל תלמיד חווה את דעתו בנושא (בסוגריים התרגום לדבריו של גילעד):

העוצמה שלי: עאומץ עכנ, לב טב (אומץ לב טוב)
גבורה: אניי כחם ב נוחחך עין הוימ קורה (אני חכם נוכח היום קורה/א)
מה מעודד אותי?: חכבר טיב רואי (חבר טוב – רואי)
מה משמח אותי: ציחוגק מענה (צחוק מענה)
מה עוזר לי כשקשה: מיוזעיקעה בבנמחיננ בניה ברהבי (מוסיקה בניה ברבי)

ככה צעד אחרי צעד התחלנו ב"אבן חן" ללמוד לוותר על פרמטרים ומדדים שיגרתיים ללימודים. לומדים להתמודד עם סקפטיות, עוברים מלמידה דידקטית של בדיקת ידע ללמידה אקטיבית והבעתית – ולומדים איך מצליחים לנהל שיח בכיתה מעורבת של תלמידים ורבאליים ולא ורבאליים.
בית הספר רואה כחלק מהמטרות שלו את החובה להמשיך לעשות כל מאמץ על מנת לקדם את היכולות ההבעה והביטוי העצמי של התלמידים ודרכן לסייע להתפתחות רגשית, אנטלקטואלית ותפקודית.

"כבר לא בודד"

משתפת לסיום חלק מדבריה של מירב, אמא של גילעד, על התהליך שהם עברו באמצעות ההבעה בהקלדה:

"התסכול והכאב שלי כאמא שלא יכולה לדעת מה קורה בנפש של בנה הוא עצום. הם מלווים אותי בכל מסע האימהות לגילעד. בשלב מסוים בדרך חדרה קרן אור שהפכה לתקווה גדולה, גילינו שגילעד יודע להביע את עצמו דרך כתיבה. עד היום אני אסירת תודה לנטע, קלינאית התקשורת של גילעד, שסיפרה לנו על הבעה בהקלדה עם אוטיסטים בשיטתה של יעל כהן. היא האמינה בבן שלי יותר ממה שהעזתי אני. לא אשכח לעולם את ההלם כאשר גילעד הצביע על האותיות – ג, י, ט, ר, ה…

"מאז עברנו דרך ארוכה ומאתגרת עם נעמה היקרה, המטפלת שלנו בהבעה בהקלדה. גילעד השתפר ובגר עם השנים ובכל פגישה סיפר לנו משהו על רגשותיו חוויותיו דעותיו. עולם שלם התגלה. גיליתי שבני חכם, מצחיק, משורר, מודע לקשייו וכואב אותם.. דעתן, גיליתי מי הוא הבן שלי! אין מרגש מזה.

"בבית הספר בו למד באותן שנים לא הכירו את החלקים המופלאים בו והפער העצום בין הפנים לחוץ נותר והותיר את גילעד בודד בתוך עצמו. לא האמינו בו והוא החזיר באותו מטבע, היה מתוסכל ואלים. כאשר הגענו ל"אבן חן" השתנו חייו של גילעד לבלי הכר. כאן האמינו בו מהרגע הראשון והוא נענה והחל לפרוח. עבורי זו התגשמות חלום.

"גילעד מרגיש שהוא נראה ומובן ולא בודד בעולמו, ואין נפלא מזה".

• סמדר בנין היא מנתחת התנהגות ומטפלת בהבעה דרך הקלדה

המחנכת מוריה אודסר וגילעד. צילום: פרטי