הילד שקם מהמצוקה, מציל היום ילדים אחרים

לקראת כיתה ה' נאלץ אלמוג לינדר, כיום בן 24, לעזוב את בית הספר היסודי, ועבר לפנימיית "רננים" בזכרון יעקב המופעלת על ידי "אלאור" – צעד שבדיעבד הציל את חייו וסייע לו להפוך כיום לפעיל חברתי למען ילדים במצוקה. בדיוק כמו הוא היה.

לינדר נולד וגדל בשכונת יוספטל בפתח תקווה. "הסביבה מחוץ בבית לא הייתה טובה, אם כי המשפחה הייתה נהדרת. בכיתה ה' גם הייתי מעורב באירוע אלימות, כי זה מה שהכרתי מהבית. היה לי ברור, שאם לא אכנס לפנימייה, אמצא את עצמי בגיל 14 בכלא לבני נוער. בסופו של דבר, הרווחה הוציאה צו משפט שלמעשה חילץ אותי מתחלואות השכונה", הוא מספר בראיון לאתר "רגישות".

אלמוג לינדר (צילום: פרטי)

אלמוג הוא בן יחיד, והכניסה לפנימייה הייתה לא קלה עבורו. "בהתחלה, אתה יושב ובוכה כל היום, אתה מנסה להבין למה לקחו אותך מההורים שלך. אתה חושב שאלו אנשים רעים שרצו לעשות לך דווקא. אתה מסתכל על המצב הנוכחי – ולא קדימה, כמו מה זה יעשה לי, או שרק רוצים להגן עליי לשמור עליי. ראיתי הכל בשחור בהתחלה, תוך בכי וכעס גם על ההורים – איך הם מוותרים עליי".

"פתאום הגיע השקט"

לדבריו, לאחר תקופה קצרה חלה אצלו התפקחות. "נדלקתי על הפנימייה – ראיתי שיש הרבה ילדים וצעירים בגילי. זה היה מקום של שקט, והייתי ילד שרצה בתוך תוכו שקט. הייתי מוקף באלימות ובדאגות, וזה היה יותר מדי עבורי. פתאום מגיע השקט, ירוק מסביב, גינות שעשועים, ילדים נעימים – וזה מה שקנה אותי".

אלמוג נשאר שם עד כיתה י"ב, הספיק לעשות את מרבית בחינות הבגרות ("הרבה בזכות מורה בשם יריב, שהיה שם, וסייע לי בכל הבגרות במתמטיקה") ואף השלים שירות לאומי. "מיד אחרי השירות, חזרתי לפתח תקווה לבית הוריי. המצב כבר לא היה אותו מצב. לא הייתה יותר אלימות, נשארו רק שבבים שלה. התחלתי להתנדב בבית הספר, לצד המורה שהייתה לי ביסודי. אני מגיע מספר פעמים בשבוע לעזור, בעיקר במגמת צילום, ומסייע להם לפתח רעיונות, ועכשיו עובדים על משהו הדומה לתוכנית ריאליטי, וכך גם לומדים את החומר כמו במשחק טריוויה".

אלמוג לינדר (צילום: פרטי)

במקביל, החליט אלמוג לנסות ולחולל שינוי באזור מגוריו בפתח תקווה. "כשהייתי בן 19, וחזרתי הביתה – ראיתי סוג של רוע בשכונה. פגשתי ילדים מגיל 8 ועד 14, הצעירים מעשנים סיגריות והמבוגרים שבהם משתמשים בסמים. החלטתי שאני עושה מעשה, ואני רוצה לשנות את פני השכונה. כך במהלך חמש השנים האחרונות אני מקדיש את כל זמני לשאוב את הילדים לדברים טובים יותר, ולהפוך את הזמן הפנוי שלהם והאי-תעסוקה שלהם לכיוון תעסוקה חיובית".

"לעצור את הרוע"

אלמוג, חדור אמונה, ממשיך: "יש פה ילדים שממש חבל לי לא לעזור להם, וראיתי את הבלבול שלהם. ראיתי דרך שאפשר לעצור את הרוע והבזבוז שיש בשכונה".

במסגרת הזו, אלמוג התחיל ליצור משחקי חברה לילדים בשכונה, תוך שהוא מאגד אותם למעשים טובים. בהמשך, רתם את המתנ"ס השכונתי, ובסוף גם את שירותי הרווחה של העירייה. "זה התחיל ממני, ולקח זמן עד שהצטרפו הגופים הרשמיים", הוא מסביר.

אלמוג לינדר (צילום: פרטי)

מה אתה עוסק כיום?

היום אני עובד בחינוך מיוחד כמלווה בהסעות ילדים של עיריית פתח תקווה.

אני מבין שאתה גם מתנדב בעמותה?

"אני משמש כנציג בפתח תקווה של עמותה רשמית ומוכרת שמסייעת לילדים עם חרמות. פעם בשבוע מארגנים להם מפגשים, ואני בעצם מסייע להם להשתלב בחברה. זה התחיל בסביבות 25 ילדים במפגש, אבל לשמחתנו, יש הרבה ילדים שהפסיקו להגיע – כי רכשו חברים. עזרנו לכל כך הרבה ילדים לצאת מהחרם והבדידות, וזה ממשיך כך מדי יום".

ואיך מרגיש הילד שהיה פעם ילד מצוקה כיום?

"זה ניצחון אישי שלי. אם תלך לבית הספר היסודי שבו למדתי, ותשאל איך אלמוג היה בבית הספר, כל האנשים יגידו שהם מופתעים, מי בכלל חשב שאגיע לאנשהו. היה נשמע מגוחך למנהלת שאעבוד בתחום החינוך ואסייע לילדים.אם זה תלוי בי, הייתי רוצה להתעסק בשני דברים בטווח הארוך – בריאות הנפש של צעירים שנכנסים לדיכאון ולסייע לילדים שחווים אלימות".