עם רקורד של 5 אשפוזים, לירון נאור מונה למנכ"ל "לנפש"

לירון נאור בעל ניסיון, מוכשר ועונה על כל הקריטריונים לתפקיד מנכ"ל עמותת לנפ"ש, אבל יש פרט אחד משמעותי ברקורד שלו: הוא עצמו מתמודד נפש. לכן, הוא נאבק לקבל  בחשיבות עמותה – עבור עצמו, אבל בעיקר עבור 30 אלף מתמודדי נפש נוספים ברחבי ישראל.

נאור נולד כאדם מן השורה. הוא בילה ילדות נהדרת ותקופת נעורים טובה בהוד השרון, ואף למד בתיכון מוסינזון, הצמוד למרכז לבריאות הנפש, שלוותה. בראיון ראשון לאתר "רגישות", מספר נאור: "כשלמדתי בתיכון, תמיד שמעתי צעקות מכיוון שלוותה, המרכז לבריאות הנפש. אבל אף פעם לא ידעתי שאני אהיה שם, ומאז אושפזתי שם כבר חמש פעמים".

לאורך כל הראיון הוא מדבר בגילוי לב נדיר על מצבו האישי.

דיכאון קליני חמור

הוא עשה צבא באופן סדיר בחיל התותחנים ברמת הגולן, המשיך ללמוד תואר בהנדסת תעשייה וניהול, ואף עבד בתחום המכירות והפרוייקטים במשך מספר שנים: "בשנת 2001, הייתה לי הזדמנות מקרית, שקורות החיים שלי הגיעו למנכ"ל בנק המזרחי המאוחד, והוא קיבל אותי לעבודה לתפקיד ניהוליים בכירים בתקציבים של עשרות מיליוני שקלים. נהניתי מכל רגע, ונשארתי בבנק 20 שנה – עד תקופת  הקורונה. מאוד אהבתי כל מה שעשיתי שם,  ונהניתי לנהל אנשים מתוך אהבה לאנשים ומתוך רצון ליצור דברים משמעותיים ובעלי ערך".

בהיותו בן 39, לאחר מספר הצלחות גדולות בבנק ותחושת סיפוק אדירה, הוא החל אט אט לשקוע בדיכאון (לכאורה, ירש זאת באופן גנטי מאמו), הפסיק לישון בלילות ובימים, עד כי שהתגלה כי לקה בדיכאון קליני ברמה החמורה ביותר. נאור נכנס לדיכאונות אקוטיים, ואף אושפז לתקופה בבית החולים שלוותה.

"בשנת 2021, פרשתי מהבנק עקב מחלתי, לאחר שגם קיבלתי תפקיד זוטר יותר (בנקאי טלפוני דיגיטלי – שלא רואה לקוחות). במקביל היה לי חלום להקים עסק – לשפץ עסקים, ואמרתי לאשתי שעד שלא נעשה 30 פרויקטים, לא ארגיש שמיציתי את הנושא, ותוך שנתיים וחצי עשינו 30 כאלה מיזמים".

יחד עם זאת, קצב העבודה והתפוקה של נאור לא חזרו לשיאו: "שקעתי בדיכאון נוסף מאפריל 2021 עד דצמבר 2023. בתקופה הזו לא עבדתי, ובעיקר שרפתי את הפיצויים המוגדלים שקיבלתי מהבנק, פשוט כי לא הייתה עבודה ופרנסה, והייתה משכנתא אדירה. מינואר 2023 – עבדתי בכל מיני עבודות זוטרות, כולל מוקדן טלפוני".

ראיון עבודה חושפני

לאחרונה פנה נאור לרותם פאר, יושבת ראש עמותת לנפ"ש (לוחמי נפש פועלים לשינוי): "אמרתי לה שאני רוצה לעזור לעמותה שלה, ולסייע למתמודדי נפש. רציתי להעשיר את העשייה שלי. רותם אמרה לי, 'אני אזמין אותך לישיבת וועד מנהל ותשתתף בה'. בסיום הישיבה המוצלחת, רותם אמרה לי – אני מחפשת מנכ"ל. הצעתי את עצמי, ואחר מספר ראיונות – לשמחתי קיבלתי את התפקיד".

כיום עובדים בעמותת לנפ"ש כ-15 עובדים ועוד 150 מתנדבים: "מה שחשוב, שיש לנו קשר עם 30 אלף איש. אנחנו משתתפים ומשפיעים על חקיקה בכנסת עבור ילדים, נוער ומבוגרים. אחד הדברים שאנו שמים דגש עליהם היא שלא לקשור אנשים בבתי חולים פסיכיאטריים".

נאור מספר עוד: "אני רוצה להקדיש את עצמי רק לעמותה. חלק מתפקידי הוא לגייס משאבים, וכל תרומה לעמותה תתקבל בברכה. אני רוצה לתת תקווה לאנשים שמחפשים דרך להסתדר בחיים, ולא פשוט לחיות לצד מתמודד נפש".

נאור מסביר שבראיון העבודה לעמותת נפ"ש הוא שיקף להם את הכולל, בדגש על מצבו הנפשי, והסכימו לקבלו לתפקיד המנכ"ל תוך ידיעה שהוא סובל מאותו מצב איתו אלפי מתמודדי הנפש בישראל הנעזרים בשירותי העמותה: "יש לי ארבעה אנשים שמסתובבים סביבי כיום, יש לי סל שיקום מביטוח לאומי, שנותן לי מתאם טיפול, מדריך שיקומי, פסיכיאטרית מטעם קופת חולים ומתאמת תעסוקה. נפגש עם מרבית הצוות בתדירות שבועית כדי לנהל את המחלה".

"זו רכבת הרים"

גם אשתו של לירון נאור, סופי, חברת ילדותו, מעידה כיצד זה לחיות ליד בעלה: "ידעתי בתיאוריה מה זה, אבל עד שלא חיים את זה לא מבינים. זו רכבת הרים לחיות לצידו, כי לפעמים הוא יכול להגיד שהוא לא קם לעבודה או כן מתעורר. אבל זה הרבה יותר מורכב מזה, זה לחיות באי ודאות, כיוון שזו מחלה במחזוריות, ולא תמיד הוא מאוזן.

"לחיות לצד בן אדם שמאושפז לפעמים זה לא קל, וצריך לוודא שתמיד ייקח תרופות וילך לטיפולים. בהתחלה זה סוג של מטפלת, אבל מאז שיש סל שיקום – אני נהנית מהפירות".