סכנה: בריאות בלי נגישות / לירית שפיר שמש*

באחד מימי מלחמת "חרבות ברזל", א', אישה עם מוגבלויות בניידות ובראייה, יצאה מביתה להשיג תרופות. מרפאות ובתי מרקחת נסגרו עקב היעדר מיגון, אך א' לא קיבלה על כך מידע נגיש. כשהגיעה למרפאתה, גילתה שהיא סגורה דרך מודעה קטנה ובלתי קריאה. ניסיונותיה ליצור קשר טלפוני עם קופת החולים לא צלחו, ואף במוקד הארצי לא ידעו לאן להפנותה.

ב' היא אישה עם מוגבלות בשמיעה שהגיעה לבדיקה רפואית אצל רופא נשים באחד מימי תקופת הקורונה. הרופא סירב להסיר את המסכה כדי שתקרא את שפתיו למרות הוראה בנושא ממשרד הבריאות. הרופא גם סירב לאפשר לאישה להכניס את חברתה שליוותה אותה. הוא ביקש שתגיע אחות שגם היא סירבה להסיר מסכה בזמן שדיברה. הדבר פגע קשות בבדיקה ובחוויה שחוותה האישה.

סיפוריהן של א' ושל ב' אינם בודדים אלא חלק ממציאות מדאיגה. בישראל חיים כיום כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות. לא כל אדם עם מוגבלות הוא גם אדם עם בעיות בריאות משמעותיות בהכרח, אך מצבם הבריאותי של אנשים רבים יותר עם מוגבלות הוא פחות טוב בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות.

בקרב אנשים עם מוגבלות רק 34% מעריכים את מצבם הבריאותי הכללי כטוב עד טוב מאוד בהשוואה ל- 85% בקרב אנשים ללא מוגבלות.

בין חקיקה למציאות

החקיקה בישראל קובעת בבירור את זכותם של אנשים עם מוגבלויות לשירותי בריאות שוויוניים ונגישים בכל עת. הנתונים בשטח לעומת זאת מספרים סיפור אחר.

כשליש מאנשים עם מוגבלות מתקשים להגיע ולצרוך שירותים בכלל בקופות החולים בקלות עוד בטרם זמן חירום. נתון זה מקבל משנה של חומרה כאשר אנשים עם מוגבלות צורכים יותר שירותי בריאות גם בשגרה: מגיעים יותר לרופא משפחה, נזקקים יותר לשירותי רפואה מקצועית, נוטלים יותר תרופות מרשם בקביעות.

רק כמחצית מהאנשים עם מוגבלות משתמשים בשירותי בריאות מקוונים של קופות החולים, לעומת קרוב ל-3/4 מהאנשים ללא מוגבלות. הדבר מקבל משנה חיזוק בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי בה רק כשני שליש מאלו שהם עם מוגבלות משתמשים באינטרנט בהשוואה לרוב בני גילם ללא מוגבלות. הדבר מתייחס לזמן שגרה אך ללא ספק ברורה המשמעות בעתות חירום.

השלכות קריטיות בעת חירום

במצבי חירום האתגרים מתעצמים באופן דרמטי. אנשים עם מוגבלות נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מצוקה נפשית והפרעה פוסט-טראומטית במצבי חירום. מחקרי עבר הראו הראו כי מצבם הרגשי של אנשים עם מוגבלות, וילדים עם מוגבלות בפרט, נפגע באופן משמעותי יותר בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות, בעתות חירום.

כך למשל נמצא כי במלחמת חרבות ברזל חלה עלייה של עשרות אחוזים במספר הפונים למשרד הבריאות לקבלת שירותי סל שיקום עקב החמרה במצבם הנפשי.

כמו כן עולה כי בתקופת הקורונה, אף היא עת משבר מתמשך, כשני שליש מאנשים עם מוגבלות דיווחו על הרעה במצב נפשי ומעל שליש על הרעה במצב פיזי.

שירותי בריאות במלחמה

במלחמת חרבות ברזל שירותי בריאות עברו שינויים וצמצומים עקב מצב החירום. מידע בנושאי בריאות לא תמיד היה נגיש או אפילו ברור לאנשים עם מוגבלות עצמם ולנותני השירותים, שירותי רפואה שכן פעלו לא תמיד היו נגישים, שירותי רפואה למפונים לא בהכרח סיפקו מידע על נגישות.

כל אלו ועוד מביאים להשלכות על צריכת שירותי בריאות בקרב אנשים עם מוגבלות.

כמו כן, גברו הפניות לתמיכה רגשית ולשירותי בריאות הנפש, מתוך עלייה במצוקה נפשית בקרב כלל הציבור ובוודאי בקרב אנשים עם מוגבלויות. מדובר בעומס על מערך בריאות הנפש, בו אנשים עם מוגבלות עלולים עוד יותר מאנשים ללא מוגבלות שלא לזכות בטיפול מיטבי לצרכיהם.

כנס "לקדם את המחר"

כצעד להתמודדות עם אתגרים אלו, יתקיים ביום רביעי, 5 בנובמבר, בבית איזי שפירא ברעננה הכנס "לקדם את המחר: נגישות שירותי בריאות לאנשים עם מוגבלות בעתות חירום". הכנס, יוזמה של פורום "לבריאות – מובילים לבריאות של אנשים עם מוגבלות", מציב מטרה חשובה: להבטיח עתיד בטוח ונגיש יותר עבור כולם.

הכנס יציף את החסמים הקיימים, יבחן פתרונות חדשניים ויקרא לשיתוף פעולה בין גורמי ממשלה, החברה האזרחית, ארגוני אנשים עם מוגבלויות והאקדמיה, תחת העיקרון "שום דבר עלינו בלעדינו".

כאשר כמעט 1 מכל 5 אנשים באוכלוסיית ישראל הוא אדם עם מוגבלות, אסור לנו לחכות למשבר החירום הבא.

עלינו לפעול יחד כדי להבטיח שנגישות תהיה חלק ממציאות חיה ומסייעת גם בזמנים הקשים ביותר, כאשר כל שעה ורגע עשויים לקבוע חיים ואיכות חיים. זהו לא רק צו השעה, אלא חובה מוסרית כלפי אחד המגזרים הפגיעים ביותר בחברה שלנו.

• לירית שפיר שמש, פעילה במרכז המנהיגות בבית איזי שפירא, משנה לראש העיר כפר סבא, יועצת נגישות שירות, חיה בחיוך אופטימי עם מוגבלות שמיעה ומוגבלות ראייה