החיים הקשים של 79,660 מטפלים זרים בסיעודיים
מחקר עדכני של אוניברסיטת תל אביב מצביע על שילוב מורכב של תלות במעסיק, טשטוש הגבול בין העבודה לחיים האישיים, בדידות וחשש לביטחון בקרב מטפלים זרים בענף הסיעוד הביתי. לצד הקשיים, המטפלים מתארים גם תחושת משמעות ושייכות הנובעת מהקשר עם האדם שבו הם מטפלים.
המחקר, "מישהו מטפל בך?", נערך בידי פרופ' סילביה קוטון וד״ר עירית בלובשטיין והושלם באפריל 2026 במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. מטרתו הייתה לאפיין את הצרכים האישיים והמערכתיים של מהגרי עבודה המטפלים בזקנים בישראל, לרבות התמודדותם בזמן מלחמה.
זמינות 24/7 ותלות במעסיק
המחקר נערך בשיטה איכותנית וכלל 17 ראיונות עומק וקבוצות מיקוד מקוונות בהשתתפות 19 מטפלים זרים. החוקרות זיהו ארבעה נושאים מרכזיים: תלות מבנית, טשטוש גבולות בין העבודה לחיים, משמעות ושייכות כמקור לחוסן ופגיעוּת רגשית וקיומית.
התלות המבנית קשורה, בין היתר, למעמד האשרה ולמגבלות התעסוקתיות המוטלות על העובדים. כאשר האפשרות להמשיך לשהות ולעבוד בישראל קשורה למערכת ההעסקה, עלול להיווצר חוסר איזון משמעותי ביחסים שבין המטפל, המטופל ומשפחתו.
קושי נוסף נובע ממאפייני הסיעוד הביתי. מטפלים רבים מתגוררים בביתו של האדם שבו הם מטפלים, ולכן הגבול בין שעות העבודה לזמן הפרטי עלול להיעלם. המגורים המשותפים מאפשרים טיפול רציף, אך עלולים ליצור ציפייה לזמינות כמעט קבועה ולהקשות על מנוחה, פרטיות וניהול חיים עצמאיים.
לצד העומס, המטפלים תיארו קשר רגשי, תחושת אחריות ומשמעות הנובעים מהטיפול. הקשר עם האדם הזקן ועם בני משפחתו עשוי לחזק את תחושת השייכות ולהעניק למטפל מקור של חוסן. אלא שאותה קרבה מתקיימת לצד ריחוק מהמשפחה ומארץ המוצא. המחקר מצא פגיעוּת רגשית וקיומית הכוללת בדידות וחשש לביטחון האישי. המטפלים מסייעים לאדם אחר בהתמודדות עם זקנה, מחלה ותלות, בעוד שהמענים לצרכים הרגשיים שלהם עצמם מוגבלים.
המלחמה כמכפיל פגיעוּת
אחד הממצאים המרכזיים הוא השפעת המלחמה על כל תחומי החיים שנבדקו. לפי החוקרות, מצב החירום לא יצר בהכרח את הקשיים המבניים, אך החריף אותם. מטפלים זרים נדרשו להמשיך להעניק טיפול בזמן אזעקות, ירי ואי־ודאות, לעיתים ללא עורף משפחתי בישראל וללא היכרות מספקת עם מערכות החירום. האחריות כלפי מטופל מבוגר או מוגבל עלולה להכביד עוד יותר כאשר המטפל עצמו חש מאוים.
החוקרות מגדירות את המלחמה כמכפיל פגיעוּת: היא מעצימה את הבדידות, התלות וטשטוש גבולות העבודה, אך גם מדגישה את תחושת האחריות והמשמעות.
ענף מרכזי במערכת הסיעוד
לפי נתוני הרקע המוצגים במחקר, בשנת 2025 הועסקו בישראל 79,660 עובדים זרים חוקיים ולא־חוקיים בסיעוד הביתי. נתוני רשות האוכלוסין לסוף אותה שנה מצביעים על כ־62.9 אלף עובדים חוקיים בענף, לצד אלפי עובדים שמעמדם אינו מוסדר. מרבית העובדים החוקיים הן נשים. המדינות הבולטות שמהן הגיעו העובדים הן הודו, הפיליפינים, אוזבקיסטן, סרי לנקה ומולדובה. הנתונים ממחישים כי המטפלים הזרים אינם תוספת שולית למערכת, אלא אחד מעמודי התווך של הטיפול הממושך בזקנים ובאנשים עם מוגבלות בישראל.
החוקרות ממליצות להפחית את התלות המשפטית של המטפל במעסיק, להסדיר בצורה ברורה יותר את גבולות התפקיד ולפתח שירותי תמיכה פסיכו־סוציאליים שיהיו נגישים גם מבחינה לשונית ותרבותית. המלצה נוספת היא לשנות את האופן שבו המערכת מתייחסת למטפלים: לא רק ככוח עבודה הממלא צורך תפקודי, אלא כאנשים בעלי צרכים, זכויות, ידע מקצועי ותפקיד חברתי משמעותי.
תגובות