משבר בשוליים: מי נשאר מחוץ לשוק העבודה ב-2024

דו"ח התעסוקה השנתי של משרד העבודה לשנת 2024 מספק מבט חד וברור על מצבו של שוק העבודה בשנה שהושפעה עמוקות ממלחמת חרבות ברזל. עם שיעור אבטלה של 3% בלבד, המשק שמר על יציבות מרשימה – אך מאחורי המספרים עומדים פערים קשים לפי גיל, מין, אזור וענף.

הפגיעה החריפה ביותר התרחשה בצפון: ביישובים בטווח של 9 ק"מ מהגבול חלה ירידה של כ-14.8 נקודות אחוז בשיעור התעסוקה לעומת שנת 2022. צעירים יהודים בני 25-39 נפגעו במיוחד, עם ירידות של עד 20 נקודות אחוז – תוצאה של פינוי יישובים, שירות מילואים ממושך וסגירת מקומות עבודה.

בדרום, הירידה הממוצעת בתעסוקה עמדה על כ-6 נקודות אחוז, אם כי באזורים מרוחקים יותר מהגבול הפגיעה הייתה מתונה יותר.

מגדרית, נשים ערביות המשיכו במגמת עלייה והגיעו ל-49% שיעור תעסוקה – הנתון הגבוה ביותר מאז 2017. נשים חרדיות שמרו על שיעור תעסוקה יציב של כ־81%. מנגד, נשות מילואימניקים סבלו מירידה של 2.3 נקודות אחוז בתעסוקה לעומת קבוצת ביקורת, אך הדוח מציין כי הגנות רגולטוריות הקטינו את הנזק.

ענף הבנייה נפגע אנושות ממחסור בעובדים פלסטיניים: כ-90 אלף עובדים יצאו מהמשק, ורק חלקם הוחלפו על ידי כ-33 אלף עובדים זרים. המחסור בסוף השנה הוערך ב-28 אלף עובדים.

ממצא נוסף: התחזקות שוק העבודה השעתי, בעיקר בתחומי מכירות, מזכירות ואירוח. עובדים שעתיים -רבים מהם צעירים, ערבים ובעלי השכלה נמוכה – מהווים היום כשליש מכלל השכירים, עם סיכון מוגבר לפגיעה בזכויות ובביטחון כלכלי.

הדו"ח ממליץ להמשיך בצעדי עידוד תעסוקה פריפריאליים, הגדלת התמיכות בנשים מטפלות, וטיפול שורש במבנה ענף הבינוי – לצד הסדרת תנאי עבודה לעובדים שעתיים.