הכנסה נמוכה ומוגבלות: מקשות על ההתמודדות

משקי בית בעלי הכנסה נמוכה ומשקי בית שבהם מתגורר אדם עם מוגבלות נמצאו בעלי רמות נמוכות יותר של חוסן אישי וקהילתי.

הממצא מחדד את חשיבות התנאים שבהם משפחות מתמודדות עם משבר: המשאבים הכלכליים, התמיכה הזמינה והיכולת לשמור על שגרת החיים. כך עולה ממחקר של ג'וינט ישראל ומכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, לצד נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, על מצבם הכלכלי של עובדים.

חוסן אינו מבטיח הגנה

המחקר החדש, שערכו מיכל אליעזר, ד"ר אורן הלר ופרופ' מיכל גרינשטיין-וייס, התבסס על נתוני אורך שאפשרו השוואה בין פברואר 2023 לאפריל 2025, וכן על מדגם מורחב עם ייצוג מוגבר לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה. חוסן אישי נמצא קשור באופן הדוק יותר לבריאות הנפש ולהתמודדות עם השלכות המלחמה מאשר חוסן קהילתי. בקרב משרתי סדיר ומילואים תואר קשר ממתן בין חוסן אישי לתסמיני חרדה, ובקרב בני ובנות זוגם לתסמיני דיכאון. בקרב מפונים נמצאו עדויות לתפקיד ממתן של חוסן קהילתי בקשר שבין הפינוי לדיכאון.

במקרים של פגיעה ישירה בגוף, בנפש או ברכוש לא נמצא אפקט ממתן דומה. גם אדם בעל משאבי התמודדות משמעותיים עלול אפוא להיקלע למצוקה קשה.

פער כלכלי לפני המלחמה

הסקר החברתי של הלמ"ס משנת 2022 ממחיש את פערי ההכנסה שקדמו למלחמה: 26% מהשכירים עם מוגבלות בגיל העבודה השתכרו עד 5,000 שקל בחודש, לעומת 19% מהשכירים ללא מוגבלות. מנגד, 28% מהשכירים עם מוגבלות השתכרו יותר מ-10,000 שקל, לעומת 40% מהשכירים ללא מוגבלות.

גם ההתאוששות הכלכלית אינה שווה. בסקר שנערך בדצמבר 2025 ובינואר 2026 בקרב מי שעבדו ערב המלחמה, 45% מהמשיבים שהשתכרו לפני המלחמה שכר מינימום או פחות דיווחו על ירידה בהכנסת משק הבית.

באותה קבוצה, 41% דיווחו שאין למשק הבית כסף נזיל כלל, ו-15% נוספים העריכו שהכסף הזמין יספיק לפחות מחודש. הנתונים אינם ייעודיים לאנשים עם מוגבלות, אך ממחישים את מרחב התמרון המצומצם של משפחות בעלות הכנסה נמוכה.

בני משפחה זקוקים לסיוע

בדיקה משנת 2025 של השירותים לחיזוק החוסן במשפחות ,שבהן אדם עם מוגבלות, כללה סקירת ידע וניתוח של 95 ראיונות שנערכו עבורה ולמחקרים קודמים. נמצא מחסור משמעותי במענים להורים עם מוגבלות, לאחים ולאחיות, לסבים ולסבתות ולבני משפחה צעירים המטפלים בקרוב עם מוגבלות.

בתקופות מעבר ובשעת חירום, שבהן הצורך בתמיכה מתגבר, היקף המענים קטן מהנדרש.

כשהשגרה הטיפולית נקטעת

בחינה של חצי השנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל, שהתבססה על 17 ראיונות, קבוצת מיקוד ומידע ממשרדי ממשלה ומארגונים, הציגה תמונה רחבה מהמצוקה הרגשית לבדה. החוסן המשפחתי נבחן גם דרך משאבים חומריים, חלוקת מטלות, שגרה, קשרים חברתיים ותקשורת במשפחה.

בתחילת המלחמה תועדו קשיים בהגעה לטיפולים בגלל צמצום התחבורה ושירותי ההסעה או היעדר בן משפחה פנוי לסייע. קשיים כאלה מוסיפים עומס דווקא כאשר יכולת ההתמודדות כבר נפגעה.

תמיכה רציפה ומתואמת

ההמלצות לחיזוק המשפחות כוללות איתור יזום של בני המשפחה המטפלים, הנגשת מידע וזכויות והגדרת גורם שיתאם את הטיפול בין המערכות. נדרשים גם הרחבת התמיכה הרגשית, ההדרכה ומעני הפנאי, וצמצום פערים בין רשויות תוך התאמה שפתית ותרבותית. יחד עם זאת – אין להחיל ממוצע קבוצתי על כל משפחה. המסקנה המעשית מהצלבת הממצאים היא שצריך לבחון יחד את המצב הכלכלי, עומס הטיפול, נגישות השירותים ורשת התמיכה, ולתרגם את הצרכים לתמיכה מתמשכת.