תסקירי רווחה מתעכבים שנה

מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג תמונה מדאיגה על עבודתם של העובדים הסוציאליים לסדרי דין בישראל: עשרות אלפי תסקירים בשנה, רשימות המתנה, מחסור בכוח אדם וקושי של המערכת אפילו לקבוע במדויק כמה משרות מוקדשות לתחום. במקרים מסוימים הגשת תסקיר עלולה להתעכב חודשים ארוכים ואף עד שנה.

המחקר, נתונים על עבודת עו”סים לסדרי דין, נכתב על ידי גדעון זעירא, ופורסם ב־10 ביוני 2026. עיקר הנתונים מתייחס לשנת 2024 ומבוסס על דיווחי הרשויות המקומיות למשרד הרווחה.

מי הם עו"סים לסדרי דין

עו"סים לסדרי דין הם עובדים סוציאליים, המועסקים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, ומקבלים מינוי מיוחד משר הרווחה לאחר הכשרה: לסייע לבתי המשפט ולבתי הדין בסוגיות רגישות הנוגעות לקטינים ולחסרי ישע. למשל, בחינת מצבם של קטינים או חסרי ישע לפי בקשת שופט או דיין; כתיבת תסקיר רשמי והמלצות לגבי משמורת, אחריות הורית, מעבר מגורים או מינוי אפוטרופוס; ועריכת פגישות עם ההורים והילדים, קיום ביקורי בית ואיסוף מידע ממסגרות החינוך והטיפול.

מתי יש צורך בעו"ס לסדרי דין? פעמים רבות בהליכי גירושין מורכבים, כאשר יש מחלוקת קשה בין בני זוג סביב הסדרי שהות או חינוך הילדים. או באפוטרופסות, בעת הצורך במינוי אחראי לאדם שאינו יכול לנהל את ענייניו בכוחות עצמו. או במצבי סיכון, כאשר נדרשת התערבות או הגנה דחופה על קטינים וחסרי ישע. העו"ס פועל מטעם רשויות הרווחה ובהוראת הערכאות המשפטיות בלבד. המלצות התסקיר אינן פסק דין, אך יש להן משקל משמעותי מאוד בהחלטות השופט.

1,265 עו"סים לסדרי דין

256 רשויות מקומיות דיווחו על 1,265 עו”סים בתחום סדרי הדין. אלא שאין מדובר ב־1,265 משרות מלאות. חלק מהעובדים מועסקים בתחום רק בחלק ממשרתם וחלקם עובדים במקביל בתחומי רווחה אחרים. המחקר מצביע על בעיית מידע משמעותית: כיום אין תקנים ייעודיים שמשרד הרווחה מקצה דווקא לסדרי דין. עו”סים בתחום עשויים להיות משויכים לתקנים של תחומים אחרים, בעיקר משפחה.

לגבי 299 עובדים, כ־24% מכלל העו”סים שעליהם דיווחו הרשויות, לא דווח היקף המשרה המוקדש לסדרי דין או שנרשם היקף של אפס אחוזים. זאת אף שלפי משרד הרווחה עו”ס לסדרי דין אמור להיות מועסק בתחום בהיקף של לפחות 25% משרה. 42 מחלקות לשירותים חברתיים, 16% מהמחלקות, דיווחו גם על כ־67 משרות קיימות שאינן מאוישות.

28,740 תסקירים בשנה

בשנת 2024 הגישו הרשויות 28,740 תסקירים. 16,669 מהם, 58%, עסקו בפרידה וגירושין. עוד 10,383, כ־36%, עסקו באפוטרופסות. יחד מהווים שני התחומים 94% מכלל התסקירים. 981 תסקירים עסקו באלימות במשפחה, 262 בתמיכה בקבלת החלטות ו־445 בנושאים נוספים. מבין כ־16,670 תסקירי הפרידה והגירושין, 70% נכתבו לבתי המשפט לענייני משפחה, 15% לבתי הדין הרבניים וכ־14.5% לבתי הדין השרעיים. הרשויות דיווחו גם על כ־10,400 משפחות ובהן כ־19 אלף ילדים שעניינן היה בהליך בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין.

במועד הדיווח היו ב־122 רשויות מקומיות 2,378 תסקירים בהמתנה. מדובר ב־47% מהרשויות. ב־53% הנותרות לא דווח על תסקירים בהמתנה, אך המחקר מזהיר שאין בכך הוכחה שלא היו עיכובים, שכן לא ידוע כמה תסקירים כבר היו באותו זמן בתהליך הכנה. מבין התסקירים שהמתינו, 1,222 עסקו בפרידה וגירושין ו־1,077 באפוטרופסות. יחד היוו שני התחומים כמעט 97% מהתסקירים בהמתנה.

עד שנה להגשת תסקיר

הנתונים הארציים אינם מאפשרים לקבוע זמן המתנה ממוצע אמין, אולם הערכות שהתקבלו מגורמי המקצוע מצביעות על עיכובים ממושכים. לפי הערכות הנהלת בתי המשפט, במחוז הדרום זמן ההמתנה הממוצע להגשת תסקיר נע בין שבעה לעשרה חודשים, אם כי במועצות כפריות מסוימות מדובר בשלושה עד ארבעה חודשים.

במחוזות ירושלים, המרכז וחיפה דווח על עיכובים שיכולים להגיע עד שנה. במחוז הצפון דווח על שלושה עד ארבעה חודשים בתיקי אישות ועד שישה חודשים בתיקי אפוטרופסות, לצד זמני המתנה ארוכים יותר בחלק מהרשויות. בצווי הגנה, לעומת זאת, מרבית התסקירים מוגשים בתוך שבעה ימים. נציגות דייני בתי הדין הרבניים העריכה כי יש תסקירים המוגשים באיחור של ארבעה־חמישה חודשים ועד שנה.

משפחות משלמות מחיר

לזמני ההמתנה יכולה להיות משמעות ישירה עבור המשפחות והילדים. מהנהלת בתי המשפט ומבתי הדין נמסר כי לפחות בחלק מהמקרים העיכובים פוגעים בהליך ובאנשים המטופלים.

נציגות דייני בתי הדין הרבניים מסרה כי לעיתים תסקיר המוגש לאחר עיכוב כבר אינו אפקטיבי. מהנהלת בתי המשפט נמסר כי זמן המתנה ארוך עלול לעיתים לרוקן את התסקיר מתוכן, בין היתר משום שרק לאחר הגשתו המשפחה עשויה להיכנס לרשימת המתנה לקבלת מענים מסוימים. מבתי הדין הרבניים נמסר גם כי לעיתים, בשל העומס, מוצע לצדדים לפנות למומחים פרטיים שעלותם גבוהה.

80 חדשים, עשרות עוזבים

משרד הרווחה מסר כי מדי שנה מוכשרים כ־80 עו”סים לסדרי דין במינוי מלא. למרות זאת, מצבת העובדים הארצית נותרת ללא שינוי. לפי המשרד, הדבר מצביע על עזיבה של עשרות עובדים מדי שנה. גורמים שונים שאליהם פנתה הכנסת, ובהם משרד הרווחה, רשויות מקומיות, הנהלות בתי המשפט ובתי הדין ואיגוד העובדים הסוציאליים, העלו את בעיית המחסור בעו”סים ואת הקושי של כוח האדם הקיים לעמוד בדרישות.

בתל אביב: 698 תסקירים

המחקר משווה גם בין 20 הערים הגדולות. בתל אביב־יפו הוגשו בשנת 2024 בסך הכול 698 תסקירים, ובמועד הדיווח היו בעיר 27 תסקירים בהמתנה. בירושלים הוגשו 2,727 תסקירים והיו 211 בהמתנה; בחיפה הוגשו 1,200 והיו 123 בהמתנה; בראשון לציון הוגשו 387 תסקירים ו־156 היו בהמתנה. ראשון לציון בולטת ביחס שבין מספר התסקירים שהוגשו למספר הממתינים: 2.5 תסקירים שהוגשו לכל תסקיר בהמתנה – היחס הנמוך ביותר מבין 20 הערים הגדולות. מחברי המחקר מציינים בזהירות כי הדבר עשוי להעיד על קושי יחסי בכתיבת תסקירים, אך מדובר באינדיקציה בלבד.

55 תסקירים בשנה לעובד

איגוד העובדים הסוציאליים העלה את הצורך בקביעת מפתחות תקינה שיגבילו את עומס העבודה. משרד הרווחה מסר כי לפי מפתח עומסים שנקבע לפני כ־20 שנה, עו”ס לסדרי דין במשרה מלאה אמור לכתוב 55 תסקירים בשנה. בחלק מהרשויות, לפי המשרד, העובדים כותבים יותר מכך והדבר מוביל לשחיקה.

השורה התחתונה: קיים מחסור בכוח אדם, יש קושי בגיוס ובשימור עובדים, ובחלק מהמקרים משפחות וילדים ממתינים חודשים ארוכים לחוות הדעת המקצועית הנדרשת להמשך ההליך המשפטי.