לא רואים אותם: כ-80 אלף ישראלים בוגרים עם לקויות שמיעה

לרגל יום השמיעה הבין לאומי, שחל ב-3 למרץ, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים עדכניים על אנשים עם לקויות שמיעה בישראל. הנתונים משרטטים תמונה מורכבת של אתגרים יומיומיים לצד פערים במענים.

על פי הנתונים, בשנת 2024 חיו בישראל כ־80.3 אלף בני 18 ומעלה עם לקויות שמיעה, המהווים כ-7.2% מכלל האנשים עם מוגבלות.

לא רק שמיעה: ריבוי מוגבלויות

אחד הנתונים הבולטים הוא כי 82.9% מהאנשים עם לקויות שמיעה מתמודדים גם עם מוגבלות נוספת – פיזית, נפשית או מחלה כרונית. המשמעות היא שלרבים מהם, האתגר אינו מסתכם רק בשמיעה, אלא בשילוב של קשיים המעצימים זה את זה ומשפיעים על איכות החיים, התעסוקה והנגישות לשירותים.

השכלה ועבודה: פערים לצד נקודות אור

בקרב בני 25-69 עם לקויות שמיעה, כ־20.5% מחזיקים בתואר אקדמי – שיעור מעט גבוה יותר מאשר בקרב כלל האנשים עם מוגבלות, אך נמוך משמעותית ביחס לאוכלוסייה ללא מוגבלות.

גם בתחום התעסוקה התמונה מורכבת: בשנת 2023 רק כ-50.6% מהאנשים עם לקויות שמיעה בגילי עבודה היו בעלי הכנסה מעבודה. עם זאת, בקרב אלו שהתמודדו עם לקות שמיעה בלבד, ללא מוגבלות נוספת, שיעור התעסוקה היה גבוה משמעותית והגיע לכ-75.8%.

מי מקבל סיוע – ומי נשאר מאחור

חרף ההיקף הגדול של האוכלוסייה, רק כ-6.7 אלף אנשים – כ-8.3% בלבד – זכאים לסל תקשורת ממשרד הרווחה, הכולל שירותי תמיכה בתקשורת. הזכאות מוגדרת באופן מצומצם יחסית, בין היתר לפי חומרת הלקות וגיל הופעתה, מה שמותיר רבים ללא מענה מספק.