תרופות או אוכל: הדילמה של ניצולי שואה

בעוד רבים מאיתנו מתכוננים לארוחת החג המסורתית, אלפי קשישים וניצולי שואה בישראל ניצבים בפני בחירה בלתי אפשרית: האם לקנות אוכל או תרופות ומוצרים חיוניים?

נינה סלאב, ניצולת שואה בת 88, מגלמת את הדילמה הכואבת הזו, "אין לי מספיק כסף", היא מספרת בקול רועד, "זה או תרופה או אוכל. כל תרופה עולה 90 שקל ומעלה. יש לי בעיות בלב, וגם בברכיים".

עיניה של נינה מתמלאות דמעות כשהיא ממשיכה: "זה היה החלום של סבתא שלי לעלות לישראל, ואנחנו שמחים שאנחנו כאן. אבל החיים כאן קשים. יש המון הוצאות – דמי שכירות, תשלומים שוטפים, אוכל, תרופות. אני לא מבקשת סיוע רק בשבילי, אלא בשביל כולם".

לובה קלקוצקי, ניצולת שואה שתציין בשנה הבאה 90 – ושמיעתה אינה טובה, מתארת את הקשיים ומספרת שהיא צריכה להיות מחושבת כי אין כסף להכל: "אני מאוד רוצה לקנות לעצמי מיטה חדשה מאחר והנוכחית לא מתאימה עבורי יותר אך אין לי אפשרות". לובה הייתה בת 6 בשואה, ומספרת שבזמן שברחה ברכבת מאוקראינה ארץ הולדתה, הרכבת התהפכה בדרך בעקבות פיצוץ, היא נפגעה ברגליים, ועד היום יש לה כאבים עזים ברגליים שלא עברו. "בחורף האחרון קניתי נעליים אורטופדיות ב-230 שקל, וזה היה לי יקר מאוד".

"נהוג לברך 'שנה טובה ומתוקה', אבל לא לכולם החג מתוק", מסביר משה כהן – מנכ"ל עמותת חסדי נעמי. "משפחות רבות בישראל 2024 עדיין מתלבטות האם לקנות מזון, לשלם חשבונות,  או לרכוש תרופות. השנה המצב קשה במיוחד בצל מלחמת חרבות ברזל ויוקר המחיה".

לקראת ראש השנה תשפ"ה, עמותת חסדי נעמי יוצאת בקמפיין גיוס כספים במטרה לחלק אלפי סלי מזון לנזקקים, קשישים וניצולי שואה ברחבי הארץ, כשכל סל הוא עולם ומלואו, הוא מכיל לא רק מצרכים בסיסיים, אלא גם את טעם החג – דבש, תמרים, דובשניות, יין לקידוש ועוד, כדי שכל אחד ירגיש את שמחת החג. את הסלים אורזים מאות מתנדבים שפוקדים את הסניף הלוגיסטי בתל אביב יום יום לפני החג.