מתנדבי עמותת שניר אורזים סלי מזון.
מתנדבי עמותת שניר אורזים סלי מזון. צילום: אוראל ק.א

דוח הביטוח הלאומי חושף משבר תזונתי חריף

למעלה מ-2.8 מיליון ישראלים, בהם כמיליון ילדים, חיים באי ביטחון תזונתי. למרות שיפור קל לעומת השנה שעברה, מדובר בהיקפים גבוהים משמעותית ממדינות ה-OECD.
אסף פרידור | 16.11.2025

דוח הביטחון התזונתי של המוסד לביטוח הלאומי לשנת 2024 מציג תמונת מצב חברתית וכלכלית קשה במיוחד. לפי הנתונים, 27.1 אחוז ממשקי הבית בישראל, כ-968 אלף משפחות ובהן כ-2.8 מיליון נפשות, חיים באי ביטחון תזונתי בשל מצוקה כלכלית. מעל מיליון מהם הם ילדים.

אף שנרשמה ירידה קלה לעומת 2023, אז עמד השיעור על 30.8 אחוז, מדובר בהיקפים גבוהים בהרבה מהמקובל במדינות ה-OECD.

הדוח מראה כי 28.1 אחוז מהאוכלוסייה ו-31.7 אחוז מהילדים חיים באי ביטחון תזונתי. הפערים בין קבוצות האוכלוסייה בולטים: 58 אחוז מהחברה הערבית ו-25 אחוז מהחברה החרדית מדווחים על אי ביטחון תזונתי. ירושלים והצפון מובילות את הנתונים עם שיעורים של כ-37 אחוז. גם פערי ההכנסה בולטים: בחמישון העליון רק 9.5 אחוז מהמשפחות נמצאות במצב זה, בעוד שבחמישון התחתון השיעור מזנק ל-47.6 אחוז.

בנוסף, 26.5 אחוז ממשקי הבית מדווחים שאינם יכולים לממן מזון שאינו מזיק לבריאותם. בביטוח הלאומי מציינים כי חלק מהשיפור השנה נובע מכך שמפוני הדרום והצפון קיבלו בתקופת המלחמה ארוחות חמות שסייעו בהפחתת הוצאות המזון.

לצד המשבר החברתי, ההשלכות הכלכליות משמעותיות. מינהל המחקר של הביטוח הלאומי מדגיש כי אי ביטחון תזונתי גורם לירידה בפריון העבודה, לעלייה בהוצאות בריאות הנובעות ממחלות כרוניות, להשפעה שלילית על הון אנושי של ילדים ולתלות גבוהה יותר בקצבאות. לפי ההערכות, ירידה של נקודת אחוז אחת בלבד בשיעור אי הביטחון התזונתי עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה.

בביטוח הלאומי קוראים לממשלה לגבש תוכנית לאומית לצמצום התופעה, הכוללת הגדלת תקציבי סיוע ישיר למזון, הרחבת תוכניות ההזנה בבתי הספר בפריפריה, עדכון קצבאות בהתאם לעליית יוקר המחיה וקביעת יעדים מדידים רב שנתיים.

ניצה קסיר, סמנכ"לית מחקר בביטוח הלאומי, מסבירה כי "אי ביטחון תזונתי הוא לא רק בעיה חברתית אלא סוגיה כלכלית. משפחות שאינן יכולות להרשות לעצמן מזון בריא נמצאות בסיכון לתחלואה, היעדרות מעבודה והישגים לימודיים נמוכים. מדיניות ארוכת טווח תתרום לא רק לרווחה החברתית אלא גם לצמיחה בת קיימא של המשק".

רן מלמד, ממיזם "נקודת מפנה", מוסיף כי פרויקט כרטיסי המזון הוא הצלחה, אך מדגיש את הצורך למקד פתרונות בחברה הערבית והחרדית, שבהן מרוכזות כ-70 אחוז מהמשפחות הנזקקות. לדבריו, "יותר מדי ילדים סובלים מאי ביטחון תזונתי וצריך להרחיב את מערך ההזנה גם בחופשות. אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות זקוקים למזון טרי ומבושל, ומשפחות עובדות עם הכנסה נמוכה חייבות לקבל סיוע רחב יותר. צריך להפסיק את מצעד ארגזי הבושה ולשמור על כבודם של מקבלי הסיוע".

קטגוריות: החדשות, רווחה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *