האם הבינה המלאכותית תחליף את הפסיכולוג

הוועדה לענייני מדע וטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן, קיימה היום, שלישי 11 בנובמבר, דיון בנושא "יחסי אנוש ומענה נפשי בעידן הבינה המלאכותית – הזדמנויות וסכנות".

במרכז הדיון עמד נתון מעורר מחשבה: 68% מהציבור מעדיפים לשתף רובוט ולא אדם במצבי לחץ וחרדה. הנתון עורר שיח ער על מקומו של המטפל האנושי בעידן שבו טכנולוגיות AI נכנסות גם אל חדרי הטיפול.

יו"ר הוועדה, ח"כ פרקש הכהן, אמרה כי "מהפכת הבינה המלאכותית מייצרת רעידת אדמה בעולמות הנפש והיחסים בין בני אדם לטכנולוגיה. יש לייצר כללים שיגנו על בריאות הנפש של ילדינו ושל אוכלוסיות פגיעות".

במהלך הדיון הוצגה יוזמה חדשה של מיקרוסופט ישראל בשם LIV – מערכת מבוססת בינה מלאכותית שנועדה לקצר את זמני ההמתנה הארוכים לאבחון פוסט-טראומה. ליאור עציוני, מנהל מגזר הבריאות במיקרוסופט, הסביר כי "זמן ההמתנה כיום לאבחון פוסט טראומה עומד על תשעה חודשים. באמצעות המערכת החדשה ניתן לבצע שיחה טבעית, אבחנה והמלצות להמשך טיפול – והכול בפיקוח רופא אנושי".

פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, הזהיר כי לצד ההזדמנויות קיימות גם סכנות ממשיות: "יש היום סוכני בינה מלאכותית שפועלים ברשתות החברתיות, לעיתים ממדינות עוינות. המפתח הוא רגולציה שתטיל אחריות משפטית על החברות המפתחות".

נציגת משרד הרווחה, איריס פלורנטין, אמרה כי המשרד משתמש כיום בכלי AI רק בתחומים מנהליים, ואילו יואל בן אור ממשרד הבריאות ציין כי "יש להכניס את הכלים הללו במהירות למערכת הבריאות, מבלי לוותר על רגולציה נדרשת".

פרופ' אליקים כסלו מהאוניברסיטה העברית התריע כי "ילדים כיום מוצאים נחמה במחשב ולא באדם. בישראל אין עדיין סקר ממלכתי על שימוש נפשי בבוטים, ואנחנו רחוקים מהיערכות מסודרת בתחום".

ד"ר אלונה ברנע ממפא"ת הציגה נתונים כלכליים על תרומת הבינה המלאכותית לטיפול נפשי: עלות טיפול במטופל עומדת כיום על כשני מיליון שקלים, בעוד שטכנולוגיות חדשות יכולות לחסוך עד 62% מההוצאה. לדבריה, כבר פותחו בישראל 117 טכנולוגיות בתחום בריאות הנפש שהראו התאמה של 94% בין אבחנה דיגיטלית לאבחנה פסיכיאטרית.

הדיון ננעל בקריאה לגיבוש מדיניות ורגולציה שתבטיח כי הקידמה לא תבוא על חשבון הקשר האנושי – הלב הפועם של כל טיפול נפשי.