נגישות על הנייר בקניון איילון / אביטל שיפטן

לפני כשבועיים מצאתי את עצמי במצב שלא האמנתי שאגיע אליו.

הגעתי לקניון עזריאלי איילון עם הקלנועית הממונעת שלי (בגלל נכות ומוגבלות בניידות), כדי לחפש לי שמלה למסיבת הרווקות. יחד איתי היה החתן המיועד שלו ביקשנו למצוא חולצה ליום הגדול.

סמוך לשעה 22:00, בזמן שרציתי לצאת מהקומה השנייה, גיליתי כי שתי המעליות ננעלו או נתקעו. מאחר שזה היה יום שבת, הקניון פתוח לפחות לשעה נוספת.

ניסיתי להתקשר למוקד הבקרה והחירום של הקניון – הרבה יותר מפעם אחת – אבל אחת מן השתיים: או שלא היה מענה, או שהשיחות נותקו.

אחרי מאמצים של כמעט חצי שעה, השגתי בטלפון את אחראי הנגישות של קבוצת עזריאלי, אהרון רצאבי. התשובה שלו הייתה תשובה מנוכרת: "לא בטוח שיש לי מה לעשות עם זה".

ניכר היה שהערתי אותו משינה, מה שלא עזר לי לכל הסיטואציה.

איך זה נגמר? החתן המיועד הוריד את הקלנועית ואז אותי במדרגות הנעות. זה היה מפחיד וגם מעליב.

זו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בתופעה הזו.

פעם אחת לא מוצאים את הבחור עם המפתח, שנועל את המעלית; פעם אחרת החנויות עצמן לא נגישות; ולעיתים הגישה הנגישה לקולנוע סתם מלאה בארגזים ובגרעיני פופקורן ישנים.

לרוב זה מחוסר מודעות. לעיתים זה גם מחוסר אכפתיות.

אחרי שכבר יצאתי מהקניון, עדכנתי שוב את אחראי הנגישות. הוא ענה ששלח אחמ”ש לכיווני. הוא הסביר שיחד עם זאת, הוא "מבין שזה כבר לא רלוונטי".

החוויה הזו והתחושה של "אני מפריעה", שליוותה אותי, גרמה לי להבין עד כמה הנגישות בארץ פעמים רבות קיימת רק על הנייר.

שלטים יפים, הצהרות מרשימות, אבל ברגע האמת – כשנזקקתי למערכת נגישה ואמפטית כדי להתכונן ליום הכול כך חשוב בחיי, היא לא הייתה שם.

נגישות היא זכות בסיסית לפי חוק. באותו ערב בקניון איילון – הזכות שלי נפגעה.

‎תגובת קבוצת עזריאלי: "בעקבות הפנייה שבוצעה, נערכה בדיקה מקיפה ונמצא כי כל המעליות פעלו כסדרן במועד שצוין. קבוצת עזריאלי שמה דגש רב על בטיחות ונגישות לכלל המבקרים ובפרט לאנשים עם מוגבלות ומעמידה את נושא הנגישות בראש סדר העדיפויות".

את התגובה הזו קיבלנו בספטמבר השנה. אבל תופתעו לשמוע: זה ממש לא סוף הסיפור. בתאריך 21 בנובמבר 2025 הגעתי שוב לקניון, הפעם כדי לצפות בסרט. המעלית היחידה שמובילה אל בית הקולנוע היתה תקולה. שוב בן הזוג, שבינתיים הוא כבר בעלי, נאלץ לסחוב אותי, ואת הקלנועית במדרגות הנעות.

כשהסבתי את תשומת ליבו של הסדרן בבית הקולנוע לכך, הוא הסביר שמעלית זו, כלשונו, "תמיד עושה בעיות".

למזלי, עובד אחר בבית הקולנוע הגיע לעזור לי, ופתח בכוח את המעלית.

הוא ליווה אותי בנסיעה במעלית וכשנפרדנו, ביקש שאכתוב לקניון על התקלה, כיוון שזו לא פעם ראשונה מתברר.

אז הנה – כתבתי. שוב.