אבי אלבאז עם חבר הכנסת משה טור פז (צילום: יח"צ)
אבי אלבאז עם חבר הכנסת משה טור פז (צילום: יח"צ)

70% מהצעירים במצבי סיכון: הידרדרנו כלכלית מפרוץ המלחמה

בדיון מיוחד בכנסת עלה כי 90% מהילדים ובני הנוער חוו חרדה או פחד במהלך המלחמה; מעל מחצית מהמדריכים בפנימיות עוזבים בתוך חודשים ספורים בשל השכר הנמוך
מערכת | 02.11.2025

אירוע השדולה לקידום כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה שנערך בשבוע שעבר בכנסת חשף נתונים מדאיגים במיוחד על מצבם של ילדים ובני נוער בישראל, ובעיקר של צעירים חסרי עורף משפחתי ובוגרי מסגרות חוץ-ביתיות.

לפי הנתונים שהוצגו, 70% מהצעירים במצבי סיכון דיווחו כי מצבם הכלכלי הורע בעקבות המלחמה, ו-84% מהם חווים מצוקה רגשית גוברת. בנוסף, 90% מהילדים ובני הנוער בישראל חוו מצבים של לחץ, חרדה או פחד מאז תחילת הלחימה.

בדיון, שבו השתתפו 20 חברי כנסת נדון הצורך הבוער לשפר את תנאי העסקת המדריכים בפנימיות הרווחה. לפי משרד הרווחה, יותר מ-50% מהמדריכים עוזבים את תפקידם לאחר חודשים בודדים בשל השכר הנמוך והיעדר אופק מקצועי.

עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, התריעה מפני עלייה חדה בעבירות מין ברשת ובמקרי האלימות במשפחה מאז פרוץ הלחימה. לדבריה, "החשש הוא שדווקא עכשיו, עם סיום המלחמה, נראה התפרצות של תסמינים רגשיים ועלייה במקרי אובדנות בקרב ילדים ובני נוער".

מנהלת תוכנית "יתד", אלונה אילת, הדגישה כי "צעירים חסרי עורף משפחתי פגיעים במיוחד בעתות משבר", והציגה מענים הכוללים סיוע כלכלי, סיוע בשכר דירה וטיפול רגשי.

אבי נאור, יו"ר הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה, אמר כי "השקעה בילדי ובוגרי המסגרות החוץ-ביתיות היא לא רק מחויבות ערכית או מוסרית, אלא שאלה כלכלית חברתית מהמעלה הראשונה. הזנחה שלהם משמעה עוני, תלות במערכות הרווחה ומעגלי מצוקה – בעוד שהשקעה בהם משמעותה השתלבות בשוק העבודה, השכלה גבוהה ותרומה לחברה".

גם מנכ"ל הפורום, אבי אלבאז, התייחס לחשיבות הצעדים המעשיים: "עלינו להבטיח שכל צעיר וצעירה במדינת ישראל ירגישו שיש להם מקום משמעותי ועתיד שניתן לשאוף אליו. השנתיים החולפות העצימו את הצורך להעמיק את העשייה למען צעירים שנסיבות חייהם מורכבות. הגיע הזמן לחוקק חוק לצעירים חסרי עורף משפחתי שיבטיח להם את כלל המענים ויעגן את זכויותיהם".

ח"כ משה (קינלי) טור-פז (יש עתיד), ממובילי השדולה, סיכם: "אנשי המסגרות החוץ-ביתיות מהווים אי של יציבות במדינה שלפעמים נדמה שאיבדה את זה. הצלחנו לקדם תקציבים, אבל הדרך לשינוי ארוך טווח עוד ארוכה".

קטגוריות: רווחה, חינוך

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *