לקויות קשב וריכוז במערכת החינוך: החזקים מקבלים יותר

יותר ממחצית מהנבחנים בבחינות הבגרות בישראל זכאים להתאמות בגין לקויות למידה והפרעות קשב. בשנת 2024 קיבלו התאמות כ־66 אלף נבחנים שהם 55.6% מכלל הנבחנים בבגרויות. זהו המספר והשיעור הגבוהים ביותר שנרשמו מאז 2011. כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד החינוך.

אבל לצד העלייה הגדולה במספר מקבלי ההתאמות, הנתונים חושפים פער חברתי משמעותי: בחינוך העברי, ככל שהרשות המקומית מבוססת יותר, שיעור התלמידים המקבלים התאמות גבוה יותר.

שלוש רמות של התאמות

משרד החינוך מחלק את ההתאמות לשלוש רמות. רמה 1 כוללת התאמות בתנאי הבחינה, ובהן הארכת זמן והגדלת שאלון הבחינה. רמה 2 כוללת התאמות גם בדרך הצגת השאלות והמענה, ורמה 3 כוללת התאמות גם בתוכן הבחינה.

מאז שנת הלימודים 2014/15 אין צורך באבחון לצורך קבלת התאמות ברמה 1, והן יכולות להיות מאושרות בוועדה בית־ספרית. התאמות ברמות 2 ו־3 דורשות אבחון ומאושרות בוועדה מחוזית או באמצעות מערך "מלקויות ללמידה" ברשויות שבהן התוכנית פועלת.

מ־35% ל־56% מהנבחנים

היקף ההתאמות גדל משמעותית. בשנת 2011 קיבלו אותן כ־30.4 אלף תלמידים, לעומת כ־66 אלף ב־2024. עיקר העלייה נרשמה בהתאמות ברמה 1. בשנת 2011 רק 6% מכלל הנבחנים קיבלו התאמות ברמה זו, וב־2024 כבר עמד השיעור על 39%.

לעומת זאת, בהתאמות המורכבות יותר נרשמה ירידה לאורך התקופה. בשנת 2011 היו 29% מהנבחנים זכאים להתאמות ברמות 2 ו־3, וב־2023 עמד שיעורם על 19%. ב־2024 היו קרוב ל־20 אלף מקבלי התאמות ברמות אלה, כ־16.7% מכלל הנבחנים.

צמצום הפער בין עברי לערבי

בשנת 2011 קיבלו התאמות 40% מהנבחנים בחינוך העברי, לעומת 17% בלבד בחינוך הערבי. ב־2024 הפער הצטמצם משמעותית: 57% בחינוך העברי לעומת 52% בחינוך הערבי. אבל סוג ההתאמות שונה. ב־2024 שיעור מקבלי ההתאמות ברמה 1 בחינוך הערבי הגיע ל־43%, לעומת 38% בחינוך העברי. מנגד, רק כ־9% מתלמידי החינוך הערבי קיבלו התאמות ברמות 2 ו־3, לעומת כ־19% בחינוך העברי.

מדוע החזקים מקבלים יותר

אחד הממצאים הבולטים במחקר הוא הקשר בין המצב החברתי־כלכלי לבין שיעור הזכאות. ב־2024, בקרב תלמידי החינוך העברי המתגוררים ברשויות באשכולות החברתיים־כלכליים 1–2, שיעור מקבלי ההתאמות היה 44%. באשכולות 3–4 הוא הגיע ל־54%, באשכולות 5–6 ל־55%, באשכולות 7–8 ל־60%, ובאשכולות 9–10 ל־67%. הפער בין הרשויות החלשות ביותר לחזקות ביותר עומד אפוא על 23 נקודות אחוז.

התופעה אינה חדשה. לפי המחקר, הפערים בין תלמידים ברשויות החזקות ביותר לבין אלה שברשויות החלשות ביותר נשמרו בין 2011 ל־2024, למרות העלייה הגדולה בשיעור מקבלי ההתאמות בכלל המערכת.

נתוני משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"ד מציגים תמונה דומה: 55% מתלמידי י"ב בחינוך הרגיל היו זכאים להתאמות בבגרות. 46.8% קיבלו התאמות בסמכות הוועדה הבית־ספרית ו־8.2% התאמות בסמכות ועדה מחוזית. מספר מקבלי ההתאמות עלה מ־60 אלף בתשפ"ב ל־67.7 אלף בתשפ"ד, והגידול נבע בעיקר מהתאמות שאושרו בבתי הספר.

הפער החברתי מופיע גם ברמת בתי הספר. כ־55% מבתי הספר בחמישון הטיפוח הנמוך ביותר מאשרים התאמות בית־ספריות לפחות מ־40% מתלמידיהם. לעומת זאת, בכ־80% מבתי הספר בחמישון הגבוה ביותר לפחות 40% מהתלמידים מקבלים התאמות.