אלפי קטינים במעגל הזנות – ורק 13 בתי בושת נסגרו ב-2024
דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם היום, מציג תמונת מצב קשה על תופעות הזנות והסחר בבני אדם למטרות זנות בישראל. הדוח עוסק בהיבטים של אכיפה, יישום החוק והגנה על הקורבנות, ומצביע על פער משמעותי בין היקף המידע המצוי בידי הרשויות לבין הפעולות שננקטות בפועל.
על פי הדוח, בשנת 2024 היו בידי המשטרה נתונים על יותר מ-1,300 כתובות החשודות כזירות זנות ברחבי הארץ. חלק מהכתובות הוגדרו ברמת מהימנות גבוהה או בינונית. למרות זאת, בשנת 2024 נסגרו בישראל 13 בתי בושת בלבד. בסך הכול, בארבע השנים 2022 עד 2025 נסגרו 60 בתי בושת.
הדוח מציין כי כ-40% מזירות הזנות החשודות נמצאות במחוז תל אביב, אך הביקורת אינה מתמקדת רק באזור אחד. המבקר מצביע על בעיה ארצית רחבה: מידע מודיעיני ומבצעי מצטבר במשטרה, אך אינו מתורגם באופן מספק לאכיפה בשטח.
אלפי קטינים במעגל הזנות
על פי הסקר הלאומי היחיד שנערך בישראל בנושא, בשנת 2016, נכון לשנת 2014 היו בישראל כ-12 אלף נשים וגברים במעגל הזנות, 95% מהם נשים. כ-1,300 מתוכם היו קטינות וקטינים. גיל הכניסה הממוצע למעגל הזנות עמד על 13 עד 14.
לפי הערכות עדכניות של גורמי המקצוע, מספר הקטינים והקטינות במעגל הזנות היה גבוה בהרבה כבר באותה תקופה, וכיום, נכון לשנת 2025, הוא מוערך בכ-3,000 עד 5,000. היקף התשלומים עבור צריכת זנות הוערך בשנת 2014 בכ-1.3 מיליארד שקלים.
ירידה חדה במספר הקנסות
הדוח בוחן גם את יישום חוק איסור צריכת זנות, שנכנס לתוקף בשנת 2020 כהוראת שעה. לפי הנתונים, לאחר תחילת האכיפה נרשמה ירידה משמעותית במספר הקנסות שהוטלו על צרכני זנות. בשנת 2022 הוטלו 3,004 קנסות, בשנת 2023 ירד המספר ל-902, ובשנת 2024 הוטלו 378 קנסות בלבד. בשנת 2025 נרשמה עלייה ל-1,061 קנסות, אך עדיין מדובר בירידה של כ-65% לעומת שנת 2022.
המבקר מצא גם פערים גדולים בין אזורי הארץ. כ-99% מכלל הקנסות שהוטלו בשנים 2021 עד 2025 ניתנו בשלושה מחוזות בלבד: תל אביב, מרכז וחוף. בפועל, מרבית הקנסות הוטלו על ידי שלוש תחנות משטרה בלבד – זבולון, ראשון לציון ושרת – מתוך מאות תחנות משטרה ברחבי הארץ. במחוזות דרום, צפון וירושלים לא הוטל בשנת 2024 אפילו קנס אחד בגין צריכת זנות, אף שבידי המשטרה היה מידע על כתובות החשודות כזירות זנות בתחומן. לפי המבקר, מצב זה עלול לעורר טענה לאכיפה בררנית.
גם גביית הקנסות חלקית בלבד. מתוך 8.05 מיליון שקלים בקנסות שהוטלו בשנים 2022 עד 2024, נגבו בפועל כ-4.4 מיליון שקלים, שהם 55%.
ההליך השיקומי כמעט שאינו מיושם
מרכיב נוסף שנבחן בדוח הוא ההליך השיקומי-חינוכי שנועד להוות חלופה לקנס. ההליך אמור לסייע בהפחתת צריכת הזנות באמצעות שינוי תפיסות והתנהגות של צרכנים. אלא שעל פי הדוח, בשנים 2022 עד 2025 רק 111 בני אדם, שהם 2% בלבד מתוך 5,345 נקנסים, בחרו בהליך החלופי.
פערים במידע, באכיפה ובמרחב המקוון
המבקר מצא כי המידע המצטבר במשטרה על זירות זנות לא הוטמע באופן מספק בקרב הגורמים העוסקים באכיפה בשטח. עוד נמצא כי שיתוף המידע בין מרפאות לוינסקי למשטרה מתקיים באופן חלקי וראשוני בלבד, וכי המשטרה לא קבעה במשך שנים, ועד 2025, יעדים ארציים לאכיפת החוק.
גם האכיפה במרחב המקוון נותרה מצומצמת. מאז שנת 2017 הוצאו 95 צווים בלבד לסגירת אתרי אינטרנט ששימשו לעבירות הקשורות בזנות.
בתחום הסחר בבני אדם מצא המבקר כי המשטרה אינה ממצה את המידע שברשותה. בשנת 2024 תורגמו לפעילות אכיפה מעשית רק 44% מפרטי המידע המודיעיני בתחום הסחר בבני אדם.
מחוז תל אביב בולט לטובה באכיפת עבירות סחר
לצד הביקורת, הדוח מציין לחיוב את פעילות מחלק המוסר במחוז תל אביב. זהו המחוז היחיד שבו פועל מחלק ייעודי לטיפול בעבירות סחר בבני אדם. לפי הדוח, פעילות המחלק הובילה לכך שאכיפת עבירות הסחר במחוז בולטת לטובה ביחס לשאר המחוזות. בשנים 2022 עד 2024 נפתחו במחוז תל אביב 13 תיקים רחבי היקף, שכללו חקירות מורכבות, כתבי אישום והרשעות.
חשש לפגיעה במעמדה הבין-לאומי של ישראל
הדוח מתייחס גם למעמדה הבין-לאומי של ישראל במאבק בסחר בבני אדם. לאחר שבשנת 2001 דורגה ישראל בתחתית הדירוג של מחלקת המדינה האמריקאית בתחום הסחר בבני אדם, היא קידמה שורת צעדים חקיקתיים ומוסדיים ועלתה בשנת 2012 לדרגת הדירוג הגבוהה ביותר. ואולם בשנת 2020 ירדה ישראל לדירוג הביניים, שבו היא נמצאת עד היום. לפי המבקר, המשך הליקויים עלול להוביל לירידה נוספת בדירוג, שעלולה להיות מלווה בסנקציות.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, אמר: "החובה החוקתית להגן על כבוד האדם, חירותו ושלמות גופו מצויה בליבת חובותיה של המדינה. הביקורת העלתה פערים עמוקים ביישומו של החוק לאיסור צריכת זנות וחשש לתת-אכיפה בולטת של עבירות הקשורות בזנות ובסחר בנשים בפרט לצורכי זנות, וזאת אף שמדובר בעבירות פליליות שיש בהן פגיעה חמורה בזכויות אדם בסיסיות".
עוד אמר אנגלמן: "בחלוף שש שנים מכניסת חוק איסור צריכת זנות לתוקף, אין די בפעולות האכיפה שנעשו, פעולות אשר חיוניות לצמצום התופעה. גם יישום הפעולות למאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות, להגנה על הקורבנות ולטיפול בהם הוא לקוי וחסר. על המשטרה ומשרד המשפטים לנקוט פעולות להגברת האכיפה, ועל רשות האוכלוסין וההגירה להקפיד על מתן אשרת שהייה לקורבנות סחר בהתאם לסמכויותיה ולנהליה. יישום ההמלצות יסייע למדינת ישראל לעמוד במחויבויותיה המוסריות כמו גם החוקיות".
תגובות