כיכר החטופים, כסאות ריקים בשחור ולבן. צילום: אלעד אקרמן
כיכר החטופים, כסאות ריקים בשחור ולבן. צילום: אלעד אקרמן

זעקת יתומי ה-7.10: "נרצחו לנו 100 אחוז הורים"

יתומי ה־7 באוקטובר, שאיבדו את ההורה היחיד שנותר להם במתקפת הטרור, זעקו בכנסת: "אנחנו יתומים במאה אחוז - אבל המדינה לא מכירה בנו".
אסף פרידור | 17.09.2025

בדיון שנערך בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, עלה קולם של יתומי ה-07.10 שאיבדו את ההורה האחרון שנשאר להם. חרף מציאותם הקשה, החוק הקיים אינו מכיר בהם כיתומים, מאחר ש"רק" הורה אחד נרצח במתקפה, בעוד השני הלך לעולמו קודם לכן. המשמעות: הם נותרים ללא הכרה וללא כל סיוע מהמדינה.

מדובר בכ־64 יתומים מאירועי ה־7 באוקטובר וחרבות ברזל, שחיים בצל מציאות בלתי נתפסת: יתמות מלאה בעקבות טרור, אך ללא זכאות לתמיכה. חלקם מעל גיל 23, מתמודדים לבדם עם הטראומה, חוסר הביטחון הכלכלי והקושי היומיומי – כשאין להם רשת ביטחון בסיסית.

במהלך הדיון שיתפו היתומים את סיפוריהם האישיים. ליאורה בן צור, ממייסדות "עתיד לעוטף", סיפרה: "ילדתי את בתי שלושים שעות לפני השביעי באוקטובר. אמא שלי הייתה ההורה היחיד שלנו. היא באה לשמור על הנכדים ונרצחה כשהחזיקה שקית ממתקים לילדים שלי. מאז אנחנו ארבעה אחים יתומים, ואנחנו לא מקבלים שקל אחד מהמדינה. אנחנו כאן כדי לתקן את העוול הזה. החוק הזה חייב לעבור, לפחות בקריאה ראשונה. אי אפשר להמשיך לגרור אותנו".

אחיה, ידידיה טליה, הוסיף: "ב־7 באוקטובר יצאנו להילחם, ומצאנו את אמא שלנו על הרצפה, מחוררת ומלאת דם. את אמא שלי אי אפשר להחזיר, אבל את העוול אפשר לתקן. אנחנו לא מבקשים נדבות, אנחנו מבקשים צדק".

המסר שהעבירו היתומים לוועדה היה חד: כל ילד שאיבד את ההורה היחיד שלו ב־7.10 חייב להיות מוכר ולקבל את התמיכה לה הוא זכאי, בדיוק כפי שמקבלים יתומים משני הורים שנרצחו.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *