30 אלף ילדים מנוכרים בישראל: "קורבן זמין בסכסוכים"

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ קטי שטרית, התכנסה לדיון טעון בנושא הגנה והבטחת הקשר הבין-דורי בסכסוכי משפחה.

במרכז הדיון עמדה תופעת הניכור ההורי והניתוק המשפחתי, שאינה מסתכמת רק ביחסים בין הורים לילדיהם, אלא פוגעת גם בקשר שבין סבים וסבתות לנכדיהם.

לפי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2024 והערכות מקצועיות שהוצגו בדיון, בישראל ישנם כיום למעלה מ-30 אלף ילדים החווים ניכור הורי וניתוק משפחתי כואב. עוד עלה כי בישראל פועלים כיום רק 66 מרכזי קשר ב-257 רשויות מקומיות, וכי רק כ-4,200 ילדים משתתפים בפועל במפגשים מוגנים מסוג זה. בדיון נטען כי המצוקה חריפה במיוחד בפריפריה.

יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שטרית, פתחה את הדיון והתריעה מפני אוזלת היד הטיפולית והמשפטית. "ילדים הפכו לקורבן זמין בסכסוך בין מבוגרים", אמרה. לדבריה, "לפי הערכות משנת 2020, בישראל ישנם למעלה מ־30 אלף ילדים מנוכרים – מובן כי הנתונים היום הם פי כמה".

שטרית הדגישה כי הפגיעה אינה מסתיימת בקשר בין ההורה לילד. "הפגיעה אינה מסתכמת ביחסים בין הורים לילדיהם בלבד, אלא כוללת גם ניתוק כואב בין סבים וסבתות לנכדיהם, דבר שיוצר 'מורשת של נתק' העוברת מדור לדור", אמרה.

לדבריה, יש צורך בפעולה מיידית: "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מעניק לבתי המשפט סמכות לקבוע קשר עם סבים, וקיים נוהל המחייב דיון דחוף בבקשות בתוך 14 ימים, אך בפועל הנהלים אינם נאכפים באופן מספק. יש לפעול באופן מיידי להרחבת מערך מרכזי הקשר בפריפריה, להאריך את שעות הפעילות, לאכוף אפקטיבית את הנהלים בבתי המשפט ואף לבחון היתר לגופים פרטיים להקים מרכזים בפיקוח המדינה. מאחורי כל מספר יש ילד, ולכל ילד מגיעה הזכות לגדול עם קשר בין־דורי יציב ובריא".

אל הדיון הגיעה גם השחקנית רובי פורת שובל, שמנהלת בשנים האחרונות מאבק ציבורי ותקשורתי בעקבות נתק ממושך משני נכדיה, שלדבריה נגרם כתוצאה מסכסוך משפחתי חריף. פורת שובל תיארה בדמעות את ההרס הפסיכולוגי שחווים ילדים ומשפחות במצבים כאלה.

"מאחורי כל ניכור עומד סכסוך של מבוגרים על כסף או נקמה שמשתמשים בילד", אמרה פורת שובל. "הזיכרונות הטובים נמחקים, והילד הופך את ההורה המנוכר לרע מוחלט. בגלל שהוא לא יכול להכיל את זה הוא מתמלא ברגשות אשם וזה גלגל שהולך וגדל. הורים מנוכרים הם מתים מהלכים".

פורת שובל הוסיפה: "בית שיש בו ניכור מתנהל כמו כת, והנזק לילד שנלכד בתוך זה הוא לעיתים בלתי הפיך. ילדים הם לא כלי נשק ולא קלף מיקוח וצריך להוציא אותם מכל סכסוך. כשילדים שחווים ניכור הורי מציירים אילן יוחסין, הם מוחקים ומשחירים לגמרי צד אחד במשפחה שלהם, זה קשה מאוד לנפש של הילד".

עו"ד רומי קנבל, יו"ר מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, הגדירה את התופעה ככשל מערכתי עמוק. "מדובר בתופעה שחוצה מגזרים, גילאים והשכלה – זו מכת מדינה שלמערכת המשפטית אין דרכים להתמודד איתה", אמרה. "הילדים האלו נחטפים והנתונים שצוינו הם רק קצה הקרחון, כי ישנם הרבה תיקים שלא מגיעים להגדרה של ניכור מאחר שההורה המנוכר עובר דרך קשה עד שהוא מתייאש".

לדברי קנבל, למערכת המשפט חסרים כלים מהירים וברורים. "בהליכי גירושים, השופט צריך כלים רחבים יותר כדי לעצור את התופעה בזמן. הכלים היום מצומצמים; צריך לתת לוחות זמנים ברורים לשופטים ולמערכת הרווחה כדי שלא יתנהלו שנים של תהליכים עד שהילד מתבצר בעמדתו. אם אתה מפספס את חלון ההזדמנות של תחילת הניתוק – מרכזי הקשר כבר לא יעזרו. החוק היום מדבר על 60 יום להליך, זה המון זמן. שופט צריך לראות את המקרה בתוך שבוע לכל היותר".

ח"כ דבי ביטון התייחסה לאוזלת היד של הערכאות המשפטיות ואמרה: "אפילו השופטים מתפתלים בסוגיה הזאת. הבעיה מתחילה בסכסוך בין ההורים שהילדים נופלים באמצע, ולפי הנתונים חצי מילדי האומנה יוצאים למשפחות אומנה בגלל סכסוכי הורים על כספים, מזונות ונקמה".

ביטון הוסיפה כי קיימים כלים שאינם מנוצלים מספיק. "שופטים יכולים לראות את הילדים מגיל 6 ולדבר איתם אך הם לא משתמשים בכלי הזה. אני אומרת לאנשי המקצוע – תקשיבו לילד ותשמעו את הדברים הקטנים שמראים על ניכור הורי".

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין הציגה עמדה זהירה יותר, והזהירה מפני מעורבות משפטית מוקדמת מדי. "הכל תלוי במקרה, וכמה ימים אחרי פרידה לא נכון לקחת את הילד לשופט ולדבר איתו", אמרה. "צריך למצות את ההליכים הטיפוליים לפני שמגיעים לגורמים משפטיים, והליך טיפולי חייב לבוא ראשון. כמובן שאם יש מקרה של אלימות צריך מעורבות של הליך משפטי במיידי, אך מדובר בדיני נפשות וצריך להיות זהירים".

נציג הנהלת בתי המשפט, עו"ד גדי אלבז, הציג את עמדת המערכת ואת הנתונים שבידיה. "הסוגיה של ניכור הורי היא מבחינתנו סוגיית על שנמצאת בראש סדר העדיפויות, ונקבע כי צריך לתת החלטה בתוך 14 יום", אמר.

אלבז הוסיף: "בשנת 2025 הוגשו 19 בקשות לסעד דחוף, ולפי הנתונים שלנו רק בשני מקרים לא עמדו בזמנים שנקבעו. כשבדקנו עם השופטים מה מעכב תהליכים, הבנו שזה נובע לעיתים מאי קבלת תסקירים בזמן מגורמי המקצוע. המעטפת של בתי המשפט לא עומדת בזמנים שנקבעו ולכן זה מעכב את השופטים".

נציגת משרד הרווחה, מצדה שנלר, הדגישה את מורכבות הטיפול ואת הצורך בזהירות מקצועית. "זה נושא מורכב וכואב מאוד. ניתוק קשר וסכסוך במשפחה פוגע קודם כל בילדים, ואנחנו מנסים לייצר בהסכמות קשר ראשוני שמוביל פעמים רבות לחידושי קשר משמעותיים, אך כשאין הסכמות קשה לנו לסייע", אמרה.

שנלר הציגה גם את נתוני משרד הרווחה: "מספר התיקים שיש לנו בניכור בין-דורי מוגדר עומד על כ-50 תיקים. רוב העבודה שלנו, כ-77%, היא על קשיים מגוונים בקשר בתוך המשפחה, במיוחד מול הורים וילדים ובין-דורי. בתוך הקשיים האלו יש רצף של ניתוקים והתמודדות – לא כל דבר זה ניכור הורי, וצריך להיזהר לפני שרצים לבתי המשפט".

את הדיון חתמה עדותו האישית של הרב מנחם סוכות, אב המתמודד עם ניכור משפחתי. "קיבלתי אישור מהבת שלי לדבר בשמה אחרי שנים שלא היינו בקשר, ויש לי ילדים נוספים שאני לא בקשר איתם", סיפר.

סוכות שיתף בתובנה קשה על עולמם של ילדים שנמצאים בלב הסכסוך. "הילדה שלי סיפרה לי שבשנים שהיינו בנתק הייתי שולח לה מכתבים סביב אירועים מיוחדים; היא אמרה לי שאם הייתי שולח מכתב היא הייתה זורקת אותו, אבל אם לא הייתי שולח – היא הייתה ממש נפגעת ואפילו שונאת אותי. זה מראה כמה הילדים נמצאים בתווך בין המבוגרים, וחווים תחושות קשות כל כך לשווא".