לוחמים בדרום. צילום: דו"צ
לוחמים בדרום. צילום: דו"צ

בתום מאבק: נחשף מספר החיילים המשוחררים על סעיף נפשי

7,241 לוחמים וקצינים שוחררו מצה"ל בשל מצבם הנפשי בשנה הראשונה למלחמה. בזמן שהצבא מעכב את מסירת הנתונים המלאים בטיעון של "פגיעה במורל", המצוקה בשטח הולכת ומעמיקה
אסף פרידור | 07.05.2026

ישראל עברה ועוברת תקופות ממושכות של לחימה וההשלכות נראות היטב. נראה כי עדיין לא הוטמע הצורך של החברה הישראלית להתגייס למען לוחמים, בסדיר ובמילואים שמתמודדים עם החוויות הקשות שעברו אם זה הלומי קרב, שורדי מסיבת נובה ומספר החיילים ששוחררו, שעדיין אינו ידוע, שסובלים מפוסט טראומה.

בשבוע שעבר דיווחנו על התופעה המתרחבת של חיילים ואנשי מילואים ששמים קץ לחייהם ושל לוחמים רבים שנאלצים להתמודד עם המראות הקשים וזוועת המלחמה.

השאלה המתבקשת היא, לא רק מה מספר החיילים שהתאבדו, אלא מה מספר החיילים ששוחררו מסיבות נפשיות וכעת זקוקים לעזרה.

ביולי אשתקד, לאור פניות "הארץ" בנושא ועתירה של עמותת "הצלחה" לבית המשפט, הסכים הצבא למסור נתונים על מספר המשוחררים מסיבות נפשיות בשנת המלחמה הראשונה בלבד. על פי הנתונים, בתקופה זו שוחררו משירות 7,241 חיילים וקצינים בשל מצבם הנפשי.

יש לציין כי בצה"ל סירבו למסור את הנתונים במלואם ובהם את פילוח המשרתים בתפקידי לחימה.

קצינים ששירתו באגף כוח אדם ובדובר צה"ל אמרו ל"הארץ" כי הצבא נוטה לעכב מסירת נתונים שאינם מחמיאים למפקדיו או שאינם משרתים את מטרותיו.

מקורות במחלקת בריאות הנפש בצה"ל מודים כי הצבא נמנע מפרסום הנתונים המצביעים על היקף התופעה כדי שהציבור לא ידע על גודל התופעה של מצוקות נפשיות של חיילים.

עם זאת, יצוין כי בכל אופן הציבור מודע לכך שמאז השביעי באוקטובר צה"ל ואגף השיקום במשרד הביטחון נאלץ להתמודד עם מספר פניות גדול משמעותית של חיילים עם מצוקות נפשיות, לעומת השנים שקדמו לטבח.
סיבה נוספת להימנעות היא הטיעון שלאחרונה חוזר על עצמו כשנמתחת ביקורת בתקשורת על קבלת ההחלטות בניהול המלחמה והיא פגיעה במורל הציבורי.

הורים לחיילים ששוחחנו עמם מעידים על השינוי המשמעותי שחל בבנם מבחינה נפשית לאחר השחרור מצה"ל, בעקבות מראות המלחמה. הם מתארים צעירים שחזרו הביתה בגופם, אך נותרו מאחור במראות הקרב –  מתקשים להירדם, נמנעים ממפגשים חברתיים ונושאים עמם שתיקה כבדה שאיש לא ניגש לפענח.

עבור אותן משפחות, השחרור הרשמי מצה"ל היה רק יריית הפתיחה למלחמה חדשה וממושכת בתוך הבית, אל מול מערכת שמתקשה לספק תשובות בזמן אמת.

ב"הארץ" מדגישים כי ידוע להם על אלפי לוחמים בשירות סדיר שהועברו בזמן המלחמה להיות תומכי לחימה או לתפקידים עורפיים, בשל ההתמודדות עם מצוקה נפשית או כתוצאה מתחושה של משבר כפועל יוצא משחיקה משמעותית.

קטגוריות: רווחה, זכויות

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *