נתוני ה-OECD: עלייה בתוחלת החיים בישראל

נתוני הבריאות המעודכנים של ארגון ה-OECD לשנת 2023 מציבים את ישראל במקום הרביעי מבין מדינות הארגון בתוחלת החיים, העומדת על 83.8 שנים. בכך שומרת ישראל על מיקומה בין המדינות בעלות תוחלת החיים הגבוהה בעולם, לצד יפן, שווייץ וספרד.

לפי הנתונים, בין השנים 2022 ל־2023 נרשמה בישראל עלייה משמעותית בתוחלת החיים – כמעט שנה בממוצע – הן בקרב נשים (מ־84.8 ל־85.7) והן בקרב גברים (מ־80.7 ל־81.7). מדובר בעלייה יוצאת דופן שנצפתה רק במספר מצומצם של מדינות, ובהן ארצות הברית, יוון ופולין. בניגוד למדינות אלו, שבהן נרשמה ירידה חדה בתוחלת החיים בתקופת הקורונה ולאחר מכן התאוששות, בישראל הפגיעה בתקופת המגפה הייתה מתונה יותר, והעלייה הנוכחית משקפת מגמת שיפור אמיתית.

למרות שההשקעה הציבורית בישראל בבריאות נמוכה יחסית – 7.6% מהתמ"ג, לעומת ממוצע של יותר מ־10% במדינות מערב אירופה – הנתונים מלמדים על יעילות גבוהה ועל תוצאות בריאותיות מרשימות.

שיעור תמותת התינוקות בישראל נמוך מהממוצע ב-OECD ועומד על 2.7 לכל 100 אלף לידות בלבד, נתון המשקף שיפור עקבי והצלחת השקעה ארוכת טווח בקידום גישה לבדיקות גנטיות ובמעקב הריון ולידה. גם שיעור התמותה ממחלות לב נמוך במיוחד – 49.4 לכל 100 אלף נפש – ונמצא במגמת ירידה מתמשכת מאז 2015.

עוד עולה כי ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות הארגון בשיעור התמותה הנמוכה הניתנת למניעה, עם 134 מקרים לכל 100 אלף נפש בלבד. הירידה הדרמטית בשיעורי התמותה מאז 2010, אז עמד הנתון על 170 מקרים, מצביעה על הצלחה במדיניות מניעה, בריאות הציבור ובמערך הטיפול הדחוף והנגיש.

שיעור ההתחסנות בישראל נשמר יציב ועומד על למעלה מ־90%, בדומה לממוצע ב־OECD, אף שבמדינות רבות ניכרת מגמת ירידה בשיעורי ההתחסנות. במשרד הבריאות מציינים כי נעשים מאמצים להמשיך ולחזק את האמון הציבורי ואת הכיסוי החיסוני בכלל האוכלוסיות.

לצד ההישגים, הדו"ח מצביע גם על אתגרים. שיעור המעשנים בישראל עומד על 16.1% – גבוה מהממוצע במדינות המערב – והוא גורם לכ־8,000 מקרי מוות בשנה. על אף ירידה בעשור האחרון, הירידה בעישון בישראל מתונה ואינה עקבית.