חוזרים לשגרה: איך מתמודדים עם המתח שאחרי האיום

במהלך השבועות האחרונים, רבים מאיתנו חיו תחת איום ממשי ומתמשך המלווה באזעקות ותחושת סכנה יומיומית. תקופה זו דרשה מהגוף ומהנפש להיכנס למצב חירום שבו המערכות פועלות בעוצמה גבוהה.

כעת, עם החזרה לשגרת העבודה והלימודים, ניתן היה לצפות להקלה מיידית, אך בפועל עבור רבים המעבר החד מלווה דווקא בתחושות מורכבות ומבלבלות.

מומחי מכון "שלם" לפסיכותרפיה, אבחון וייעוץ הכינו מדריך ייעודי לתקופה הזו – ואלה עיקריו.

ההיבט הפיזיולוגי והקוגניטיבי

במצבי איום, מערכת העצבים נכנסת לפעילות מוגברת הכוללת דופק מואץ והפרשת הורמוני סטרס כמו אדרנלין וקורטיזול. כאשר האיום חולף, הגוף לא תמיד "מכבה" את המערכת באופן מיידי.

כתוצאה מכך, ייתכנו עייפות ותשישות, קשיי שינה ומתח גופני. לעיתים, דווקא לאחר סיום האיום, הגוף "מרשה לעצמו" להגיב.

המעבר החד יוצר לעיתים דיסוננס – סתירה פנימית בין המציאות הבטוחה לבין התודעה שנותרה דרוכה. מצב זה יכול להתבטא בקושי בריכוז, מחשבות חוזרות על סכנה, דריכות יתר לרעשים ותחושה שמשהו רע עומד לקרות.

הפער בין הציפייה להרגיש טוב יותר לבין החוויה בפועל הוא מקור משמעותי למצוקה.

מדוע המעבר לוקח זמן?

לפי מומחי מכון שלם, המעבר לשגרה הוא תהליך נוירו-ביולוגי עמוק. המוח לומד דרך חזרתיות, ולאחר תקופה ממושכת של דריכות, המערכת נותרת "מתוכנתת" לזהות סכנה. כדי לחזור לתחושת ביטחון אמיתית נדרשים זמן, חוויות של שגרה בטוחה והפעלה מחודשת של מנגנוני הוויסות העצמי.

טיפים להקלה בתקופת המעבר

המומחים גיבשו כמה טיפים קצרים שיסייעו לכל אחת ואחד מאיתנו לעבור את תקופת המעבר:

• להזכיר לעצמנו שהתחושות שלנו נורמליות למצב.
• לחזור לשגרה בהדרגה ולבנות סדר יום מותאם.
• להקשיב לצרכים של הגוף – שינה, מנוחה ותנועה.
• להפחית חשיפה לחדשות.
• לשתף אחרים בתחושות האישיות.

בכל מצב שבו התחושות מחמירות או שיש קושי מתמשך לחזור לתפקוד מלא, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי.