תופעה: "פגיעות עצמיות לא אובדניות" אצל ילדים ונוער בישראל
הנתונים המחקריים המלאים על ההשפעות הנפשיות של אירועי ה-7 באוקטובר ופינוי תושבי הצפון והדרום על בני הנוער עדיין לא נאספו, אך יש בסיס לחשש מפני השלכות חמורות וארוכות טווח. לקראת יום הילד הבינלאומי שיצויין ב 20.11, אל"י – האגודה להגנת הילד – החליטה שתיכנס לראשונה לתחום "טיפולים בבני נוער המבצעים פגיעות עצמיות שאינן אובדניות".
מחקרים על תגובות ילדים למצבי סכסוך טראומטיים מצביעים על כך שמצבי מלחמה עלולים להשפיע על חיי הילדים ובני הנוער בשבעה תחומים מרכזיים:
- סיכון לקיום הפיזי, לבריאות ולאפשרות להתפתחות תקינה – חשיפה ישירה לאירועים מסכני חיים וחוסר ביטחון אישי.
- פגיעה ברווחה ובבריאות הרגשית – התמודדות עם אובדן וחשיפה לזוועות המלחמה, הגורמים לתחושות של פחד, עצב וחרדה מתמשכת.
- פגיעה בתחושת השייכות למשפחה – הרס של מסגרות משפחתיות ותחושת ניתוק מהמשפחה הקרובה.
- ירידה ביכולת המשפחתית להגן על הילד – חוויות של חוסר אונים אצל ההורים עשויות להקשות על הגנה מפני פגיעות חיצוניות.
- פגיעה בתחושת ההשתייכות וההשתלבות החברתית – ניתוק מחברים, מבית הספר ומהקהילה כתוצאה מפינוי ומעבר למקום חדש.
- הפרעה לרצף הלמידה ורכישת מיומנויות – שיבוש שגרת הלימודים מוביל לפערים לימודיים ולהשפעה על הקידום האישי.
- ירידה ביכולת המשפחה והקהילה למנוע התנהגויות סיכון – לחצים ומתחים רבים שעלולים לעודד התנהגויות סיכון בקרב בני נוער.
בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שמצבי מלחמה מעלים את הסיכון להתפתחות הפרעות נפשיות כמו דיכאון, חרדה והפרעה פוסט-טראומטית. ילדים ובני נוער שנפגעו ישירות או עקיפות מהאירועים הללו נמצאים בסיכון גבוה להתמודד עם קשיים נפשיים.
גם ילדים שלא נפגעו ישירות חווים פגיעה בשגרה וביציבות המשפחתית, דבר המשפיע על מצבם הנפשי. סקר מכללת בית ברל מצא שכ-40% מההורים בישראל מדווחים על הידרדרות במצבם הנפשי של ילדיהם מאז תחילת הלחימה.
בשל ריבוי גורמי הלחץ והטראומה, ישנו גם חשש לעלייה בשכיחות התנהגויות של פגיעה עצמית בקרב בני נוער. השפעת השפה ותמיכה נפשית מותאמת יכולה לסייע ולחזק את תחושת הביטחון והשייכות בקרב בני נוער ולהקל עליהם בהתמודדות עם המציאות הקשה.
תגובות