איור ריאליסטי של אנשים בגילים שונים מתבוננים בחרדה בקלפי בבחירות לכנסת
חרדת בחירות. איור AI: אתר רגישות

חרדת בחירות: כשהמתח הפוליטי פוגע בשינה וביחסים

בדיקה בלתי פוסקת של חדשות, דריכות ועימותים משפחתיים עלולים להעיד שהמתח הפוליטי מכביד על החיים. מהי חרדת בחירות, מה עשוי לעזור ומתי לפנות לטיפול
מערכת | 01.11.2026

הבחירות עשויות להסתיים בקלפי, אבל המתח שהן מעוררות לא בהכרח נרגע עם סיום ההצבעה. דאגה לתוצאות, חשש לעתיד ועיסוק מתמשך בהתפתחויות הפוליטיות עלולים ללוות אנשים גם בעבודה, בשיחות משפחתיות ובשעות שבהן הם מנסים להירדם.

"חרדת בחירות" אינה אבחנה נפשית רשמית. זהו כינוי לתחושות לחץ, דאגה ודריכות הקשורות למערכת הבחירות ולהשלכותיה. עצם העניין בפוליטיקה, ואפילו חשש משמעותי מהמצב, אינם מעידים כשלעצמם על הפרעת חרדה.

ליאת אריאל, מנהלת המערך הפסיכולוגי ברמב"ם, וד"ר עדי לביא רוטנברג, פסיכולוגית שיקומית במערך הפסיכולוגי והפסיכיאטרי בבית החולים, פרסמו על כך מאמר באתר YNET. מידע נוסף על התופעה נמצא בסקר ופרסומי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, והנחיות להתמודדות עם מתח בחירות של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ומערכת הרפואה שלה.

כשהחדשות ממשיכות ללוות

סימנים אפשריים לעומס כוללים צורך לבדוק עדכונים שוב ושוב, קושי להתרחק מהרשתות, עוררות גופנית, פגיעה בשינה ושינויים בתיאבון. ביחסים עם אחרים המתח עשוי להתבטא בעצבנות, בחוסר סבלנות ובהיגררות לעימותים. העיסוק הפוליטי עלול לגעת בתחושות עמוקות של ביטחון, זהות ושייכות. כשמסרים פוליטיים נחווים כאיום על העתיד או על הערכים האישיים, גם מחלוקת שאינה כרוכה בסכנה מיידית עשויה לעורר תגובת לחץ.

התופעה אינה ייחודית לישראל. בסקר אמריקאי שנערך באוגוסט 2024 בקרב יותר מ-3,000 מבוגרים, 69% הגדירו את הבחירות לנשיאות כמקור משמעותי ללחץ. 32% דיווחו שהאקלים הפוליטי יצר מתחים בינם לבין בני משפחתם. אלה נתונים מארצות הברית, המבוססים על דיווח עצמי, ואינם אומדן לשכיחות התופעה בישראל או לאבחנות של חרדה. גם מחקר שפורסם ב-2023 בחן את הקשר בין פוליטיקה לחיי היומיום. באחד מחלקיו עקבו החוקרים במשך שבועיים אחר 198 אמריקאים.

רגשות שליליים הקשורים לאירועים פוליטיים נקשרו לרווחה נפשית וגופנית נמוכה יותר באותו יום. יחד עם זאת – הממצא אינו מוכיח שכל צריכת חדשות מזיקה.

להציב גבולות ולשמור על קשר

אפשר להתחיל בקביעת שעות להתעדכנות, במקום בדיקה רצופה לאורך היום. הפסקות מהמסכים, ובמיוחד לפני השינה, עשויות לצמצם את העומס. כדאי לשמור גם על שעות שינה סדירות, ארוחות, פעילות גופנית ופעילויות פנאי אהובות. בשיחות עם בני משפחה וחברים ניתן להסכים מראש על גבולות, לדחות דיון טעון או לבחור בפעילות משותפת שאינה פוליטית. קשר עם אנשים תומכים יכול לספק עוגן בתקופה של אי-ודאות.

עשייה קהילתית או התנדבות מאפשרות להפנות אנרגיה לדברים שאפשר להשפיע עליהם. אין צורך לוותר על מעורבות ציבורית כדי לתת מקום גם למנוחה ולחיי היומיום.

לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי

כאשר המצוקה נמשכת, נעשית מציפה או פוגעת בשינה, בעבודה, ביחסים וביכולת לנהל את השגרה, מומלץ לפנות לאיש או לאשת מקצוע בתחום בריאות הנפש. אפשר להתחיל גם בשיחה עם רופא המשפחה או בפנייה לשירותי בריאות הנפש בקופת החולים.

קטגוריות: בריאות הנפש

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *