סנונית ליס כותבת בדרך שלה – ומקלידה דרך העיניים

סנונית, ספרי בקצרה על עצמך.

אני סופרת וחוקרת תרבות, בת 45, גרה בתל אביב עם בן זוגי, עם שני ילדינו ועם חתול. בימים אלו יצא לאור ספרי החדש, הרומן "בסוד העניינים" בהוצאת אלטנוילנד. קדמו לו הספרים "כל הג'אז הזה" מ-2017 ו"תשע דרכים להיפרד" מ-2022. מעבר לעיסוקי כמחברת, אני גם חוקרת ספרות ומוגבלות במסגרת עבודת תזה לתואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה.

כמה מלים על הספר החדש שלך?

הרומן החדש שלי, "בסוד העניינים", מביא את סיפורה של ליליאן גלאם, שלה ולבן זוגה ראול יש מנהג קבוע: הם נפגשים בכל יום חמישי בצוהריים ל"מסיבת הפתעה" שבה הם מגשימים יחד את חלומותיהם הפרועים ביותר. ביום חמישי אחד ראול אינו מופיע – הפעם הכין לאשתו הפתעה אחרת: הוא עזב את ביתם המשותף לטובת מגורים זמניים במלון דירות בתל־אביב.

באותו שבוע ממש, צצה בגבעת התיתורה שליד מודיעין גופה שחנוטה כמומיה מצרית. במהרה מתברר שהיא שייכת לאחד מ"המתים הנעלמים": ארבע גופות שנעלמו ממרכז הארץ בתחילת שנות ה-90, ולא נמצאו עד כה.

ליליאן, עיתונאית פלילים לשעבר, סיקרה את הפרשה באובססיביות ככתבת צעירה. כעת היא יוצאת לחקירה כפולה: היא מבקשת לגלות מה עלה בגורל המתים הנעלמים ובמקביל יוצאת גם למסע פרטי בנבכי הזיכרון, אל ליבת חיי הנישואים שלה ושל ראול, כדי לבדוק מדוע בן זוגה מתרחק ממנה.

מהי המגבלה שאיתה את חייה?

אני חיה עם מחלה מיטוכונדריאלית נדירה בשם CPEO+ הגורמת, בין השאר, לחולשת שרירים. עקב כך אני מוגבלת בהליכה, בדיבור, בשימוש בידיים ובישיבה.

מהם האתגרים בלהיות סופרת שחיה עם מגבלה כזו?

ראשית כל, היכולת שלי להקליד בעזרת הידיים מוגבלת מאוד ולכן הוקצתה לי על ידי משרד הבריאות מערכת מיקוד מבט שמאפשרת לי להקליד עם העיניים, וכך אני יכולה להקליד, לאט לאט, גם כשאיני יכולה להשתמש בידיי.

גם באמצעי זה, איני יכולה, אולי כמו סופרים אחרים, לצלול לשעות על גבי שעות של כתיבה, ועלי לתכנן בצורה מדויקת מה אכתוב ולחלק את זמני הכתיבה שלי טיפין טיפין, כי גם העיניים מתעייפות מן ההקלדה.
שנית, לצערי אינני יכולה לצאת לתחקירים רגליים, לטוס או לבקר בכל המקומות שעליהם אני כותבת. את החסר אני משלימה בעזרת תחקיר מעמיק, התייעצות עם מומחים לתחומים השונים שבהם אני עוסקת, וכמובן בעזרת הדמיון.

בניגוד לסופרים אחרים גם אינני יכולה להרבות בביקורים בחנויות ספרים ובהרצאות, אבל אני נמצאת עם קוראיי בקשר מתמיד ברשתות החברתיות השונות.

האם המגבלה משפיעה על הדרך שבה את כותבת דמויות?

כן. חשוב לי לתכנן את הדמויות ולהכיר אותן היטב לפני שאני ניגשת לכתיבה, על מנת לחסוך הקלדה מיותרת. כמו כן, אני משתדלת תמיד לראות את הפן ה"אחר", אם בעצם קיומה של הדמות, ואם בתוך הדמות. את הרבדים השונים, את המוגבלויות ואת הכוחות שלה.

חשוב לך לשלב את זה בעלילה?

ביצירותיי משולבות דמויות עם מוגבלויות, אך זה לא נעשה מתוך אג'נדה, אלא משום שדמויות שהנושא קרוב ללבי ודמויות כאלו מעניינות אותי ומעסיקות אותי רבות. אני מקווה שאני מייצגת אותן נאמנה ומאפשרת להבין במידה מסוימת את חוויית החיים עם מוגבלות דרך כתיבתי.