שורד הנובה לחם 408 ימים וחזר לחובות של מיליונים

חבריו ושותפיו לדרך של רס"ן במיל' גילאור דמרי יוצאים בימים אלה בקמפיין גיוס המונים למענו, לאחר ששרד את הטבח במסיבת הנובה, שירת 408 ימי מילואים כמפקד ולוחם בגולני, וכשחזר מהחזית גילה כי מפעל החיים שלו קרס וכי נקלע לחובות של יותר משני מיליון שקלים.

סיפורו של דמרי הוא גם סיפורם של עצמאים ומילואימניקים רבים, שעזבו באחת את העסקים והמשפחות, יצאו להילחם במשך מאות ימים, וכששבו הביתה גילו כי עבורם המלחמה הכלכלית רק החלה.

לקמפיין נרתמו יערית שושן, מייסדת ארגון SOS ISRAEL הפועל בשנים האחרונות להעלאת המודעות לתופעת הפוסט טראומה, וכן עמותת קהילת שבט הנובה, במטרה לסייע בגיוס התרומות ולהרחיב את החשיפה הציבורית למאבקו של דמרי.

גילאור דמרי. צילום: שי פרנקו

דקה אחת שינתה הכול

בשעה 6:28 בבוקר של 7 באוקטובר היה דמרי באחד מרגעי השיא המקצועיים בחייו. המיזם הסביבתי שהקים הפעיל במסיבת הנובה את פרויקט "אקו נובה", שנועד לצמצם את השימוש בפלסטיק חד – פעמי באירועים. דקה לאחר מכן הכול השתנה, ודמרי נאלץ להילחם על חייו ולהימלט מהתופת.

זמן קצר לאחר מכן עלה על מדים. דמרי, רס"ן במילואים, בוגר פלחה"ן גולני ומפקד פלוגה לוחם, יצא ל-408 ימי מילואים בעזה, בלבנון ובסוריה. בזמן שנלחם, העסק שהקים נותר מאחור והתקשה לתפקד.

21 שעות עבודה ביממה

מאז שחזר מהסבב השישי הוא מתמודד עם חובות של יותר משני מיליון שקלים, תביעות ותיקים בהוצאה לפועל. המשבר אילץ אותו, את אשתו ואת בתם הקטנה לחזור להתגורר בבית הוריו. כיום הוא עובד לבד כמעט 21 שעות ביממה ומבצע לבדו עבודה שבעבר התחלקה בין שמונה עובדים, בניסיון להציל את העסק.

רס"ן במיל' גילאור דמרי: "אני לא מבקש רחמים ולא שיצילו אותי. אני מבקש הזדמנות להרים מחדש את העסק שבניתי בעשר אצבעות. אני עובד 21 שעות ביום וכבר הצלחתי לצמצם מאות אלפי שקלים מהחוב. הוכחתי לעצמי שהעסק הזה יכול לחיות מחדש. עכשיו אני צריך גב שיעזור לי לעבור את הקילומטר האחרון ולחזור לעמוד על הרגליים, בשביל המשפחה שלי ובשביל מפעל החיים שיעשה טוב לכולנו".

קמפיין גיוס ההמונים כאן.