ג'ולי שעל הרצף מתנדבת לצד סבתה במרכז היום לקשיש

במרכז היום לקשיש בכפר יונה, בין שולחנות חדר האוכל לחדר היצירה, פוגשים הקשישים מדי בוקר את ג’ולי מימון (19), בת שירות לאומי מהאגודה להתנדבות, על הרצף האוטיסטי – ונכדה גאה במיוחד.

לאותו מקום ממש מגיעה גם סבתא שלה, מרים חמרה, בת ה-83.

שווה כמו כולם

“בהתחלה היה לה לא פשוט", מספרת נעמי פיטוסי, רכזת ה"אגודה להתנדבות" שמלווה את ג’ולי מקרוב. “עבור צעירים על הרצף, כל התחלה במקום חדש היא אתגר. הידיעה שסבתא שלה שם נתנה לה תחושת ביטחון, עוגן. אבל מהר מאוד היא כבר לא הייתה רק ‘הנכדה של’, אלא ג’ולי. מתנדבת מסורה שכולם חיכו לה".

ג’ולי עצמה מתארת את החוויה: "כיף לי לעשות שירות לאומי במקום שסבתא שלי נמצאת בו. השירות גורם לי להרגיש שווה, כמו כולם".

בשנה הראשונה שובצה ג’ולי לעבודה בחדר האוכל, משימה שדרשה קצב, סדר ודיוק. בשלב מסוים היא אף ביקשה לעזוב, אלא שאז קרה משהו יוצא דופן: הנהלת המקום, העובדים והקשישים עצמם ביקשו להשאיר אותה. “אמרו לנו: אנחנו חייבים אותה פה”, מספרת נעמי. “אז חיפשנו יחד תפקיד שיתאים לחוזקות שלה".

סביבה קשובה ורגועה

השנה שובצה ג’ולי לחדר האומנות והיצירה. שם, בסביבה רגועה וקשובה יותר, היא קיבלה אחריות, משמעות, והזדמנות לפרוח.

היא מלווה קשישים בפעילויות, משוחחת, מקשיבה, ויוצרת קשרים אנושיים עמוקים. “היא מתנדבת עם כולם” אומרת נעמי, “לא רק עם סבתא שלה".

אחד הרגעים המרגשים במיוחד נרקם דווקא סביב תחביב קטן ומשותף "אנחנו מציירות יחד, אני מעתיקה לה והיא צובעת. בזכות זה סבתא נהנית לעשות משהו שהיא אוהבת" מספרת ג’ולי.

גאווה שקשה לתאר

עבור מרים חמרה, הסבתא, זו גאווה שקשה לתאר. לדבריה, לראות את הנכדה שלה נותנת מעצמה לאחרים מחזק גם אותה.

מאחורי הסיפור האישי עומדת גם מעטפת מקצועית.

במסגרת תוכנית “עוצמה” של האגודה להתנדבות, צעירים עם צרכים מיוחדים מקבלים ליווי מותאם, מפגשים קבוצתיים וחיזוק לכישורים האישיים והחברתיים. “הליווי הוא לא רק במקום השירות” מסבירה נעמי, “חשוב לנו גם המעגל החברתי, שיהיו להם חברים, קבוצה, תחושת שייכות. לראות את ג’ולי יוצאת עם חברים לקולנוע, ומתכתבת בקבוצת הווצ'אפ זה לא פחות מהצלחה.”

ירון לוץ, מנכ״ל האגודה להתנדבות: "הסיפור המרגש של ג׳ולי הוא תמצית חזון השירות הלאומי ושל האגודה להתנדבות".