38.1% – מצבנו הכלכלי הורע ביחס לפסח שעבר

סקר עבור ארגון לתת על ידי חברת Ipanel, שנערך בסוף חודש מרץ, בקרב 501 נשאלים יהודים בני 18 ומעלה, מציג נתונים מטרידים אודות מצב העוני בישראל לקראת ערב פסח 2023. מבחינת מצב כלכלי ויוקר מחיה, 38.1% מהמשיבים מעידים כי המצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם הורע בהשוואה לשנה שעברה. הסיבות העיקריות לכך היו יוקר המחייה (88.5%), עליית החזר המשכנתא (36.6%), צבירת חובות (24.1%).  37.5% מהמשיבים ציינו כי ההכנסה של משפחתם מספיקה בקושי או לא מספיקה כלל לכיסוי הוצאותיהם הבסיסיות, זוהי עלייה בשיעור של 40% ביחס לאשתקד (26.8%).

מרבית (82.4%) המשיבים צמצמו או צפויים לצמצם את הוצאותיהם לפחות בתחום אחד בעקבות התייקרות המחירים. 38.9% יצמצמו את ההוצאות שלהם על מזון, מעל חמישית (22.6%) יצמצמו בהוצאות החיוניות שלהם. 28.1% צמצמו את הוצאותיהם כבר לקראת החג. 79% מהמשיבים הגדילו את ההוצאה החודשית של משק הבית, סכום הגידול הממוצע הינו בסך 1,492 ₪.

מעל רבע (25.9%) מהמשיבים העידו כי אין ברשותם דירה ואין ביכולתם לרכוש אחת כזאת. ל-59.5% מהמשיבים יש דירה בבעלותם, מהם כמחצית (48.9%) משלמים עליה משכנתה. לעלייה בסכום ההחזר החודשי של המשכנתא ישנן השפעות ניכרות על הציבור, העיקריות שבהן: נטילת הלוואות (16.4%), היווצרות או הגדלת הגרעון בחשבון הבנק (17.1%), שימוש בחסכונות (19.9%), הפסקת ההפקדות לחיסכון או הקטנת סכום ההפקדות (22.6%), הקטנת ההוצאות החיוניות (25.3%), קניית פחות מזון ומוצרי צריכה או קניית מוצרים זולים יותר (47.3%), ויתור או צמצום על מותרות כגון בילוי, פנאי, חופשות, מסעדות (78.8%) ורק 7.5% מהמשיבים להם משכנתא העידו כי לעליית ההחזר החודשי אין כלל השפעה עליהם.

בנוסף, 42.9% מעידים כי הפחיתו את השימוש באמצעי החימום בביתם בעקבות עליית מחירי החשמל, זוהי עליה בשיעור של 13.2% בהשוואה לאשתקד (37.9%), ו-6.4% לא הפעילו כלל אמצעי חימום, למרות שהיה להם צורך בכך, עלייה בשיעור של 52.4% ביחס לאשתקד (4.2%).

לקראת חג הפסח, כשליש מהמשיבים (31.5%) העידו כי המצב הכלכלי יעסיק ויטריד אותם במידה רבה או רבה מאוד במהלך החג הקרוב, כמעט כפול (פי 1.8) מאשתקד (17.5%), רק 15.8% מהישראלים אמרו כי המצב הכלכלי לא יטריד אותם כלל במהלך החג, זוהי ירידה בשיעור של 28.8% משנה שעברה (22.2%).

מעל שליש מהמשיבים (33.9%) יאלצו לקחת הלוואה, להיכנס למינוס או להגדיל מינוס קיים, על מנת לעמוד בהוצאות הקשורות לחג הפסח, אשתקד פחות מרבע מהמשיבים (24.4%) נאלצו לנקוט בצעדים הללו. מקרב המשיבים הנערכים לפסח, 40.5% ציינו כי אין להם את האמצעים או שיש להם אמצעים מצומצמים להיערך כהלכה לקראת החג ,וזאת למרות ש-79.4% יעשו את קניות החג בצורה מחושבת יותר מבעבר.

כמחצית (47.1%) מהישראלים מעידים שתרמו/ יתרמו ארוחת חג לנזקקים, כשליש (30.3%) העידו כי היו רוצים לתרום אך לא יוכלו לאפשר זאת לעצמם מבחינה כלכלית.

מבחינת עמדת הציבור הישראלי, 88.6% מהישראלים סבורים שהזכות למזון ולביטחון תזונתי צריכה להיות זכות יסוד במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, זוהי ירידה בשיעור של 6.3% ביחס לאשתקד (94.6%).

85.8% מהמשיבים מעריכים כי השיח הציבורי סביב הדמוקרטיה בא, באופן מלא או חלקי, על חשבון עיסוק בסוגיות כלכליות חברתיות כמו יוקר המחיה, עוני ואי ביטחון תזונתי, 5.6% נוספים מאמינים כי השיח הציבורי איננו נעשה על חשבון הסוגיות הללו, כי גם כך העיסוק בנושאים הללו הוא זניח.   

ז'יל דרמון, נשיא ומייסד לתת וערן וינטרוב, מנכ"ל לתת: "אנחנו על סף מצב חירום נוסף בחברה האזרחית בישראל: מחד, יוקר המחיה ועליית הריבית והאינפלציה משפיעים באופן הניכר ביותר על השכבות המוחלשות, עלולים להעמיק את העוני ולגרום להתדרדרות של אלפי משפחות נוספות למצוקה כלכלית. מאידך, הקשב הציבורי נתון כולו לשיח על הדמוקרטיה ופוגע בתרומות עבור מטרות חברתיות חשובות, כאשר אנחנו עדים למגמה של ירידה בשיעור של כ-20% בתרומות מהציבור מתחילת השנה. ישראל על סף סערה מושלמת, אבל במיוחד עכשיו אנחנו יכולים להתחבר סביב ערכים משותפים של ערבות הדדית ונתינה, ובטוח יכולים להסכים ש-להיות ישראלי זה לתת".