קריאה להקמת מרכז מחקר ופיתוח בחברה הבדואית

במסגרת יום הנגב שצויין אתמול (שלישי) בכנסת, בדגש על מצבם של הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים, שיזם ח"כ יוסף עטאונה, התכנסה ועדת המדע והטכנולוגיה לדון בהקמת מרכז מחקר ופיתוח בנגב וקידום מחקר יישומי בחברה הבדואית.

יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה אמר בפתח הדיון: "מברך את חבר הכנסת יוסף עטאונה על היום שיזם – יום הנגב. אם יש קבוצה שהיא המופלה והמוזנחת ביותר במדינה אלו אנשים שנאלצים לחיות כאן במדינה ללא חשמל וכך לנהל את חייהם. לאחר כל ההיסטוריה שלאורכה היהודים סבלו מההסתה של השתלטות וטענות של בעיה דמוגרפית, משתלטים על אדמות, דווקא הם צריכים להקשיב על ההסתה שיש על התושבים בכפרים הלא מוכרזים ולהיות קשובים לאוכלוסייה הסובלת.

"איך המצב של הנגב ישתפר אם הכל יישאר ככה. עולה בדיון קונצנזוס להקמת מרכז מחקר ופיתוח בנגב – אבל החסם היחידי הוא אגף התקציבים באוצר. הוועדה דורשת שמשרד האוצר ישתף פעולה עם ועדת המדע ומשרד המדע להאיץ את הקמת המרכז החשוב".

ח"כ יוסף עטאונה: "מרכז מחקר ופיתוח בתוך החברה הבדואית לא רק ייתן פוטנציאל ותעסוקה לאנשים שגרים בה – אלא יהיה יותר נכון. מחקרים שלא ינוהלו על ידי אנשים מרחוק אלא עם האנשים שגרים וחווים את כל הדברים. יש כבר מתווה ברור להקמת כזה מקום וצריך לעשות זאת במהרה".

ח"כ סימון מושיאשוילי אמר בדיון: "כל נקודת מחקר ופיתוח שקמה בארץ זה רווח נטו למדינה. אין כל סיבה שילד בקרית שמונה או בנגב יקבל פחות מילד בתל אביב – לא ברווחה, לא במדע ולא בכל דבר אחר. הקיפוח הזה קיים במערכת הבריאות ובעוד דברים ואין כל סיבה שזה יקרה".

ח"כ יאסר חוג'יראת: "עם כל הקושי שיש 60 אלף איש בפזורה ללא תחבורה, חשמל, תנאים בסיסיים – יש הרבה אנשים בנגב בדואים שיש להם הצלחות רבות במחשבים, רפואה ועוד. כדי להשתלב באקדמיה יש צורך בפוסט דוקטורט וזה קורה בדרך כלל בנסיעה לחו"ל, מה שאינו מתאים לאישה הבדואית. פתיחת מחקר ופיתוח שכזה תסייע לאוכלוסיית הנשים שרוצות להשתלב. אם מדברים על הגדלת תעסוקת נשים זה רק דרך הקמת מחקר ופיתוח".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "כשרת המדע והחדשנות, כאשר הגיע רגע העברת התקציב, אחד הדברים שהכעיסו אותי שביקשו התחייבות שלא יהיו עוד מרכזי מחקר ופיתוח במדינת ישראל. כמובן שסירבתי לכל התניה כזו של האוצר אבל כדאי שסוגיה זו תצוף כי היא משמעותית ביותר. המחקר ופיתוח חשוב לפיתוח וכלכלת ישראל".

רינת שפרן, מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הציגה לוועדה לתוכניות למו"פים אזוריים בפריפריה ומו"פ בחברה הבדואית בנגב: "קיום מחקר יישומי איכותי, הממוקד במתן מענה לצרכי האזור ולתחומי העדיפות הלאומית, תוך שיתוף פעולה עם מוסדות ההשכלה הגבוהה באזור, קידום פיתוח כלכלי בפריפריה ותרומה לפיתוח האקו-סיסטם האזורי, באמצעות שיתופי פעולה וסיוע לתעשייה, החקלאות, גופי מו"פ עסקיים וציבוריים וחברות הזנק, חיזוק המרקם החברתי, החינוכי ואת איכות החיים באזור וחיבור בין מדע לקהילה, באמצעות שיתופי פעולה עם הרשויות המקומיות, מערכת החינוך וגופים ציבוריים אזוריים".

חי'ר אלבז, יו"ר עמותת אג'יק מכון הנגב, אמר בדיון כי "החברה הבדואית בנגב, האוכלוסייה הענייה בישראל, המצויה בתהליכי מעבר מהירים בעודה סובלת מפערים משמעותיים: תוחלת חיים נמוכה יותר, שיעורים גבוהים יותר של תמותת תינוקות, שיעורי תעסוקה והכנסה נמוכים, פערי תשתיות ושירותים בכלל ותשתיות לצמיחה כלכלית בפרט ועוד. הצטלבות האתגרים מובילה לכך שהחברה הבדואית בנגב כקהילה במעבר על סף מדבר, מנהלת יחסים מורכבים עם הסביבה וסובלת מהשפעות המדבור ושינויי האקלים. בהיבט הסביבתי, בעיקר בשל חוסר התכנון וההסדרה, מצויים יישובים בדואים רבים בקרבה מסכנת למקורות זיהום, קרינה ורעש. היעדר תשתיות מתאימות וחינוך סביבתי מובילים לזיהום שמקורו ביישובים עצמם. מבחינה אקלימית תופעת המדבור כבר מתחוללת באזור זה. לאור זאת, ובשל אתגרי התכנון וחולשת התשתיות והרשויות, מצויה החברה הבדואית בחסר עמוק בכלים ובפעולות להתמודדות עם השינוי האקלימי".