עתיד הפנימיות בישראל בנקודת האל-חזור / אבישי פריזדה

המלחמה שנמשכת כבר קרוב לשנתיים דירדרה את מצבם של הילדים ובני הנוער במדינת ישראל. דו"ח המועצה לשלום הילד שיצא בשלהי 2024 חשף כי מספר ניסיונות ההתאבדות של ילדים עד גיל 9 שהגיעו למלר"ד (המחלקה לרפואה דחופה) עלה בשנה הראשונה למלחמה ב-25%.

הדו"ח גם הצביע על עלייה של כ-15% במספר הערכות הסיכון להתאבדות בקרב בני נוער שבוצעו בשירות הפסיכולוגי-חינוכי ב-2024 (לעומת שנת 2023), ועל עלייה של כ-42% במספר הטיפולים הפסיכולוגיים לנערים שהוגדרו כמצויים בסיכון אובדני. בנוסף, בשנה הראשונה של המלחמה גדל מספר הפניות של בני נוער לקו הסיוע של משרד החינוך פי 1.6 בהשוואה ל-2023.

73% מהפניות בשנתה הראשונה של המלחמה היו לקבלת סיוע רגשי.

דיכאון, חרדה ואלכוהול

מדו"ח עמותת "עלם", שאף הוא יצא בדצמבר 2024, עלה כי 45% מבני הנוער דיווחו על שימוש באלכוהול, 35% חווים מצוקה נפשית המתבטאת בעיקרה בבדידות, דיכאון וחרדה, 30% מבני הנוער העידו על אי ביקור סדיר במוסדות הלימוד עד לכדי נשירה מוחלטת, ו-26% דיווחו על שימוש בחומרים אסורים.

המצב מעורר דאגה גם בדו"חות שיצאו בשבועות האחרונים: מחקר שערך פרופ' יניב אפרתי מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, בשיתוף ומימון קרן המחקר של הביטוח הלאומי, ופורסם לפני כחודשיים, חשף כי 91% מבני הנוער בגילאי 18-12 משתמשים ברשתות חברתיות באופן בעייתי, ו-82% מצויים בסיכון גבוה להתמכרות. 7.6% מבני הנוער שותים אלכוהול פעם בשבוע ויותר ו-2.1% משתמשים בקנאביס בתדירות זו.

הממצאים מצביעים על עליה ליניארית כמעט בכל ההתמכרויות ככל שגיל הנערים עולה. על פי המחקר, בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להתמכרות מכל סוג שהוא (מהתמכרות לקניות אונליין ואכילת יתר ועד התמכרות לחומרים אסורים ולשתיית אלכוהול).

זה הבית שלהם

אם המצב הכללי של בני הנוער עגום, מטלטל ומדאיג, בקרב ילדים ונערים שחיים בפנימיות הרווחה המציאות חמורה פי כמה וכמה. לאחר ה-7 באוקטובר, משרד הרווחה יזם סקר נרחב באמצעות מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שהופץ לכל חניכי פנימיות הרווחה מגיל 12 ומעלה. 58% מהחניכים שהשיבו על הסקר העידו כי הם עצובים או מדוכאים, 50% מודאגים או לחוצים, 49% מרגישים כעס או עצבנות, 33% מודאגים ממצבם הלימודי ו-24% מודאגים ממצבם החברתי.

הנתונים הללו הם מתחילת המלחמה אך לנוכח המציאות הביטחונית, החברתית והנפשית הקשה והמורכבת שעדיין מלווה את כולנו, ניתן לשער כי המצב רק החריף.

כ-6,300 ילדים ובני נוער בגילי 8-18 חיים כיום בכ-120 פנימיות רווחה ברחבי הארץ. אלו צעירים שלא יכלו לגדול בבית הוריהם מסיבות שונות, והפנימייה היא הבית שניתן להם –  המקום שמספק להם חום, הגנה ויציבות. לפי נתוני משרד הרווחה, כמחצית מהילדים הללו מופנים לפנימיות בצו בית משפט, וכשליש מהם מוגדרים כחסרי עורף משפחתי.

פנימיות הרווחה הן החלופה הביתית הטובה ביותר לצעירים הללו. הן התקווה שלהם להפוך לבוגרים עצמאיים, תורמים לחברה, לצבא, לשירות הלאומי, לאקדמיה ולשוק העבודה. במקרים רבים, הפנימייה היא גם הקו האחרון שמפריד בין ילד לחיים איומים ברחוב, הכוללים חשיפה לסמים, פשע, אלימות ושלל סכנות.

המדריכים בורחים

הדמות הבוגרת המשמעותית ביותר בחיי הילדים בפנימייה היא המדריך. הוא זה שמכין את הסנדוויץ', דואג לחוגים, עוזר בלימודים, מקשיב, מחבק, מרגיע, מייעץ ומשמש כמקור השראה.

אך למרות עבודתו החיונית, מדריך בפנימיית רווחה מרוויח כיום שכר מינימום. השכר הנמוך והבלתי הולם מוביל לכך שמעל 50% מהמדריכים והמדריכות עוזבים את התפקיד לאחר חודשים בודדים. השחיקה, העומס, והיעדר האופק המקצועי – הנובע מכך שמקצוע ההדרכה נתפס כ"עבודה זמנית" ולא כפרופסיה כפי שהוא באמת, גורמים לתחלופה גבוהה ולפגיעה קשה ברצף החינוכי.

עזיבה של מדריך בפרק זמן קצר יוצרת שבר עמוק בחייו של הילד או הנער החי ומתחנך בפנימייה.

דו"ח שגובש עבור "המטה לקידום מדריכי הפנימיות בישראל" מצביע על פער תקציבי של 75 מיליון שקלים בשנה בעלות העסקת המדריכים. מדובר בפער בין העלות הרשמית כפי שנקבעת על ידי המדינה, לבין העלות בפועל של העסקת מדריכים בתנאים הולמים. לאחרונה, בישיבת ועדת הכספים של הכנסת, קרא יו"ר הוועדה הקודם, ח"כ משה גפני, להוסיף כ-30 מיליון ש"ח לתקצוב המדריכים. סכום זה לא מתקרב לפתור את שלל הבעיות שעימן הפנימיות מתמודדות, אך יהווה התחלה של תיקון – מעין עזרה ראשונה לפנימיות שהמדריכים עוזבים אותן בקצב מדאיג.

לתת להם הכרה והוקרה

אנו ניצבים כעת בנקודת אל חזור בכל הנוגע לעתיד הפנימיות בישראל, שהוא גם העתיד של הילדים המתחנכים בהן. אם לא ישופרו בהקדם השכר והתנאים של מדריכי הפנימיות ולא תיווצר מציאות המתמרצת צעירות וצעירים להיכנס להדרכה בפנימיות, מסגרות מסוימות עלולות להיסגר בעתיד הלא רחוק. פירוש הדבר הוא מאות ילדים שיוותרו ללא מסגרת, ללא כתף תומכת, וללא משענת.

השנה החדשה שבפתח חייבת לסמן שינוי בהתייחסות המדינה לשכבות המוחלשות שבתוכה. זו השעה להעלות את שכר המדריכים, ולתת להם את ההכרה, ההוקרה והתמיכה שהם כל כך ראויים להן. הילדים והנוער הם העתיד והתקווה של מדינת ישראל. שיפור שכר המדריכים, המלווים ותומכים בילדי ונערי הפנימיות, יהיה התחלה של טיפול במצוקה שחווים ילדים ובני נוער, בכל רחבי הארץ, בצל המלחמה הממושכת.

• הכותב הוא יו"ר העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה ומראשי המטה לקידום מדריכי הפנימיות בישראל