המדינה תשוב לחלט כספי פיקדונות של עובדים זרים?

הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) דנה ביום ראשון (16.7) בפסיקת בג"צ, שפסל את מנגנון חילוט כספי עובדים זרים ששוהים בארץ מעבר לחצי שנה שלא כחוק.

ח"כ אליהו רביבו אמר: "אני רואה בו עוול שנעשה למדינה. מדינת ישראל לא מעוניינת לאפשר לעובדים זרים להשתקע כאן, הם עובדים זמניים והמדינה קבעה הסדר שמחייב מעסיקי עובדים זרים ברוב הענפים לצבור כספים עבור העובד הזר בעד תנאים סוציאליים. הכספים מצטברים בחשבון בנק ייעודי, כך שעובד זר שומר חוק, יוכל לקבל את הכספים ביציאתו מהארץ. על מנת להבטיח את יציאתו במועד, ולכן הכספים משולמים רק בעת היציאה מהארץ".

רביבו המשיך: "אני מוביל יחד עם חה"כ קרויזר, עטיה, אילוז והשכל תיקון לחוק שיבטל את ההסדר הפנסיוני של העובדים הזרים. יש הסכמה בין תומכי שוק חופשי מובהקים, לתומכי מדיניות רווחה מובהקים, על ביטול ההסדר הפנסיוני. ביטול ההסדר ייתן מענה לפסיקת בית המשפט. בנוסף, אני פועל מול רשות האוכלוסין להגברת האכיפה על שוהים בלתי חוקיים. בקרוב אעלה הצעת חוק לאיסור הוצאת כסף מהארץ עבור שוהה בלתי חוקי".

עו"ד אפרת לב ארי מרשות האוכלוסין אמרה: "אנחנו מנהלים פיקדונות של 94,000 עובדים זרים בסכום מצטבר של כמיליארד וחצי שקל".

עו"ד ענבל משש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, אמרה: "יש בארץ כ-117,000 עובדים חוקיים ו-25,000 עובדים זרים לא חוקיים, שמרביתם מועסקים בענף הסיעוד. לא מעט עובדים בוחרים להישאר בארץ בתום התקופה, והניכוי עודד אותם לצאת מהארץ. כעת נשארנו עם כלי אכיפה שנעדר משאבים. ככל שלא יהיה לנו כלי אפקטיבי, המצב יעודד עובדים לא חוקיים להישאר בארץ. היינו שמחים להגביר את כלי האכיפה. הפסיקה שומטת את הקרקע מהכלי האפקטיבי שהיה לנו עד כה".

לשאלת יו"ר הוועדה, השיבה עו"ד משש כי משנת 2007 עד שנת 2023 חולטו כ-59 מיליון שקל. 26 מיליון הועברו למשרד האוצר וכ-20 מיליון לאפוטרופוס הכללי. לדבריה, מנגנון חילוט הפיקדון מעוגן בהסכמים הבילטרליים מול המדינות, וכי ההסדר הוצג בפני בית המשפט העליון. עוד אמרה עו"ד משש, כי "פיקדון של עובד זר עשוי להגיע לכ-120,000 שקל".

עו"ד רחל אוברמן ממשרד החוץ אמרה: "בהסכמים מול המדינות נכתב כי עובד שלא יצא מהארץ בתום תקופת העבודה, ינוכו לו כספי הפיקדון". נציג משרד העבודה, עו"ד שירי לב רן, אמרה: "הרציונל לתשלום פנסיה לעובד זר נובע מהחוק שקובע אי הבחנה בין סוגי העובדים לרבות לאום העובד. שכר מינימום לא קיים בתאילנד ולמרות זאת המעסיקים מחויבים לשלם שכר מינימום לעובד תאילנדי, כך גם תשלומי פיצויים ותנאי פנסיה".

עו"ד אלעד כהנא, מעמותת קו לעובד, אמר: "חשוב שיהיה שוויון זכויות בין סוגי העובדים, כדי לא לתמרץ מעסיקים להעסיק עובדים זרים, מה שעלול למשוך את השכר כלפי מטה".

יונתן יעקובוביץ, מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית, אמר: "בתחומים בהם המנגנון קיים, העובדים פחות נשארים בארץ. אנחנו סבורים שצריך להפקיד כספים גם משכר העובד ולא רק מהמעסיק, מה שיתמרץ את העובד לצאת מהארץ".

יו"ר התאחדות החקלאים, דניאל אברהם, אמר: "מדובר בכספי פנסיה שלא ניתן לחלט אותם. במדינות המוצא של העובדים אין פנסיה, וכי במדינות שיש פנסיה, צריך להעביר את הכספים לקופות הפנסיה שלהם. למה משלמים להם את הכסף במזומן בעת יציאתם מהארץ, בזמן שעובד ישראלי משלם מס הכנסה על פדיון מוקדם של כספי פנסיה".