הפשיעה במגזר הערבי: "גדל כאן דור טראומתי"
הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ אלי דלל, קיימה השבוע דיון בנושא סיוע נפשי לילדים ערבים בשל העלייה בפשיעה.
ח"כ אחמד טיבי, יוזם הדיון: "החברה הערבית מצויה בגל נורא של מעשי רצח ופשיעה. מקובל שמדברים על מספר הנרצחים, 126 מתחילת השנה, ולצידם יש פצועים רבים בגוף ובנפש. אספקט שלא מקבל מספיק תשומת לב ציבורית הוא הצורך בסיוע נפשי לילדים שהם חלק מההוויה היומיומית של ירי, או כעדים למעשי ירי ורצח, או כשהם שומעים את היריות לילה לילה.
"ארגוני הפשיעה לא רק רוצחים, אלא יוצרים אווירה של רצח, פחד והפחדה. והאווירה הזאת פוגעת בחוליה חלשה, שהיא הילדים. כיום, אין מענה מספיק של סיוע נפשי לילדים ולמשפחות. הילדים שומעים את הירי, חלקם חשופים לאיומים, עליהם או על בני המשפחה, חלקם נחשפים לו ברשתות. ואין סיוע ואין תמיכה".
ח״כ איימן עודה: "על כל אחד מחברי הכנסת לתרום את חלקו בעצירת הפשיעה הכל כך קשה המתרחשת בקרב האוכלוסייה הערבית".
ח״כ עאידה תומא סלימאן: "כל אדם נורמלי צריך להבין שגדל כאן דור טראומתי. גם ילדים שלא נמצאים במעגל הראשון, שנמצאים בבתים רחוקים ממקור הירי, מבוהלים מהמצב. הכל קורה על רקע חיסרון טוטאלי של תשתיות. ילדים חזרו להרטיב בלילה, לגמגם, הם מסתגרים בתוך עצמם ולא מצליחים לנהל שיחה. אם לא נפעל עכשיו, אנחנו נפגוש את זה בלימודים שלהם, בהישגים שלהם ובחיי המשפחה".
ח״כ יאסר חג׳יראת: "עדיין חרוט בזכרוני סרטון הרצח מהמספרה באכסאל, שבו רואים ילד שכנראה אביו נורה. כולם ברחו והוא נשאר במספרה ולא ידע מה לעשות, תוך שהוא ממרר בבכי. כנראה החברה הערבית היא שקופה לממשלה הזו, ממשלה אטומה שמתעסקת ברפורמה המשפטית ולא רואה שיש חברה מדממת, סובלת וחסרת אונים. זו נכבה שניה, הגיע הזמן להתעורר ולהעניק טיפול כולל".
ח״כ ואליד אל הואשלה: "הנושא צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הוועדה וגם של השר יעקב מרגי, כדי להצליח להציל את מה שנשאר מהחברה הערבית".
ח״כ יואב סגלוביץ׳: "קיימות תכניות מסודרות שהממשלה הזו הפסיקה. הממשלה לא מתעסקת בחיים של אף אחד, אלא בחוקה. ראש הממשלה החליט שזה אינו יעד מרכזי, אין תקשורת עם חברי הכנסת הערבים. הפוליטיקה הנמוכה עצרה את כל התהליכים. אני לא מסוגל לסבול את העובדה שאנשים במדינת ישראל מסתובבים בפחד".
מחמוד נסאר, רכז המאבק באלימות ופשיעה בוועד ראשי הרשויות הערביות: "יש תכנית והחלטה מהממשלה הקודמת, התחלנו לעבוד ולצערי ממוצע היישום בתכנית 549 של הממשלה בנושא עומד על 40%. הנזק הוא אדיר ובחלקו בלתי הפיך. החשש שלנו בחברה הערבית הוא שחלק מהילדים שלנו התחילו להתחמש כדי להגן על עצמם, במטרה להיות חיילים עתידים בארגוני הפשע. צריכה להיות מנהיגות בכל המשרדים ובממשלה, ולשים את הדבר על סדר היום, למנות פרויקטור ממשלתי מקצועי לנושא, ולהמליץ למשרד החינוך על בניית תכנית ייחודית לנושא, לפני תחילת שנת הלימודים".
ורד גיל, משרד החינוך: "לפי הנתונים יש תקציב ותקנים, אבל הם לא מאוישים. בחברה הערבית אחוז האיוש של תקני הפסיכולוגים עומד על 70% בלבד, ובחברה הבדואית הוא עומד על 58%. בעקבות האלימות הגואה בחברה הערבית קיימנו שתי התכנסויות שעסקו במצוקת הילדים, ההורים וצוותי החינוך. הוועדה שהתכנסה תמשיך לדון גם לאורך השנה הבאה, ובמענים שצריך לתת. בנוסף, הוקם צוות בין-משרדי בשיתוף משרדי הבריאות והרווחה, שאמונים על הנושא. יש מענה ספציפי לתלמידים שאותרו ע״י בית הספר ככאלו הזקוקים לחיזוק החוסן והתמיכה, בעקבות אירועי אלימות ואירועים חריגים. ובנוסף, ישנה תכנית מקיפה שנקראת ׳עוצמה׳ שנותנת מענה קבוצתי לתלמידים עם קושי בשליטה עצמית וויסות. השנה הוכשרו 37 יועצים, המובילים קבוצה של בין 6-8 תלמידים, ובשנה הבאה יוכשרו עוד 50".
ווידאד זייד, עוזרת מנכ״ל עיריית אום אל-פאחם: "אין מרכזי חוסן ייעודיים לחברה הערבית. יש מרכז בבאר שבע, שיש לו שלוחה ברהט. היה אמור לצאת קול קורא אחד להקמת מרכז לחברה הערבית. המרכזים הם קריטיים ופרקטיים, וצריך לקדם אותם. אנחנו מבקשים מרכז אזורי, שמתוקצב בעלות של מיליון וחצי שקל בשנה. לא מדובר באלימות רק בחברה הערבית, אלא בכל המדינה".
ד״ר עולא מורד, חברת ועד באיגוד לפסיכולוגים של הילד והמתבגר: "ישנו מחסור באנשי מקצוע, וזו הופכת להיות שרשרת טיפול, שכן גם המטפלות הופכות טראומטיות וזקוקות למענה. אנחנו צריכים גיבוי, תקנים והכשרות. לא כל אחד יכול לטפל בפוסט טראומה, וחייבת להיות תוכנית מיוחדת להגדלת הצוותים במרפאות הערביות".
אבי סנדר, משרד הרווחה והביטחון החברתי: "בימים אלו עומד להתפרסם קול קורא לרשויות ואשכולות לקראת הקמת מרכז חוסן להתמודדות עם האלימות בחברה הערבית בהיבט הפשיעה".
ד״ר יובל נווה, פסיכיאטר ילדים, משרד הבריאות: "בריאות הנפש היא תחום מוזנח גם במבוגרים וגם בילדים. בפריפריה ובמגזרים ייחודיים הוא מוזנח אף יותר, ונוצר מחסור בכוח אדם מיומן. לצד זאת, נפתחו בתקופה האחרונה 9 מרכזי התערבות במשבר בכל הארץ, שאמורים לתת התערבות דחופה ומהירה למשברים. משרד הבריאות יצא בפיילוט לעו"ס ופסיכולוגים מהמגזר הערבי, שהמשרד מעניק להם סיוע בתמורה לעבודה עתידית באזורים בהם יש חוסר באנשי מקצוע".
עו״ד נועם וילדר, המועצה לשלום הילד: "המצב הוא בלתי נסבל. ילדים הם קורבנות של הזנחה, היעדר אכיפה אוזלת יד והפקרה. המדינה חייבת להתערב. מנתוני קופות החולים עולה שישנן רק 22 מרפאות המעניקות מענה לבריאות הנפש, הפרוסות ב-17 ישובים בארץ. אנחנו תומכים בהקמת מרכזי חוסן, ואנחנו חושבים שפעילות בתי הספר היא חשובה".
יו״ר הועדה, ח״כ אלי דלל סיכם: "זהו דיון קשה שנכנס ללב. אני רוצה תכליתיות, לקבל נתונים ולפעול במיידי להקמת מרכזי החוסן. אני קורא לשרים ולכל מי שנוגע בנושא, צריך לצאת בקול קורא ובמכרז ולהקים את מרכזי החוסן על מנת לתת לילדים האלו, שנפגעו שלא באשמתם, את המענה הראוי".
תגובות