כ-360 אלף אנשים עם מוגבלויות מתקשים להגיע למרחב מוגן

בישראל מוכרים על ידי המדינה כ-1,254,000 אנשים עם מוגבלות, מתוכם כ-290 אלף ילדים עד גיל 17 וכ-480,900 בני 65 ומעלה. בדוח שפורסם על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מצויינים המספרים והאתגרים בצד המלצות לממשלה, בכל הקשור לזכויות אנשים עם מוגבלויות בנושא נגישות לשירותים ופינוי תושבים בשעת חירום.

לפי הדוח, יותר מ-360 אלף אנשים עם מוגבלות פיזית בישראל עלולים להתקשות להגיע למרחב המוגן. כ-55,700 עם מוגבלות שמיעה מתקשים לקבל התרעות על אזעקות. כ-57,200 אנשים עם אוטיזם בסיכון לאבד את השגרה ההכרחית להתנהלותם כשתחושת הלחץ עשויה להגביר אצלם, בין השאר, תגובתיות חושית ועלייה ברמות חרדה.

כ-226,400 אנשים עם מוגבלות נפשית בסיכון שהמלחמה תגביר את תחושות המתח, הלחץ והחרדה שהם חווים. כ-33,380 אנשים עם מוגבלות שכלית מתקשים להבין את מצב המלחמה, משמעויותיה והשפעותיה ואת המידע המפורסם לציבור. הפרת השגרה ותחושת הלחץ עלולות לעורר אצלם תחושות מצוקה מוגברות, בלבול וחרדה.

"ילדים עם מוגבלות הושפעו מהפסקת לימודיהם במסגרות החינוך ומהפסקת שגרת הטיפולים שהם מקבלים, ועם החזרה ללימודים הם חווים, בין השאר, קשיים בחזרה לשגרה וקושי בהתניידות למרחב המוגן – ומשום כך נותרים לפעמים בביתם", אומרים מחברי הדוח ומוסיפים: "אלפי אנשים עם מוגבלות התפנו מבתיהם, ושירותי בריאות וחינוך שנפתחו במרכזי המפונים לא כוללים בהכרח טיפולים פרה־רפואיים או מסגרות חינוך מיוחד.

"לצד זאת, נוצרים בעקבות המלחמה מצבים של קשיים בשינוע מזון וציוד מיוחדים, מצוקה כלכלית ונפשית ואי־מיצוי זכויות, שבולטים במיוחד בעת חירום".

הדו"ח ממליץ לממשלה על איתור אקטיבי של אנשים עם מוגבלות ובירור הצרכים שלהם: "יש לתת את הדעת לכך שלא כל האנשים עם מוגבלות מוכרים על ידי המדינה, ולכן יש מקום לפתח מנגנון איתור שיאפשר בעת חירום להגיע גם לאנשים שאינם מוכרים על ידי הגורמים הרשמיים".