דוח: 41% מבני הנוער המכורים בירושלים – חרדים

דו"ח מיוחד מהחודש שעבר קובע, כי מבין בני הנוער הירושלמים שלהם בעיית סמים ושתייה והם מטופלים במוסדות רשמיים – 41 אחוז הם חרדים ו־34 אחוז חילונים.

מדובר בדו"ח שכולל נתונים מקיפים על בעיית הסמים בקרב הנוער הירושלמי, שפורסם בחודש מרץ. את ממצאים אספו בין היתר מחלקת הרווחה בעירייה, עמותת 'אל סם', מרכז גמילה ירושלים והסביבה ושירות בתי הסוהר.

גופים אלה מטפלים ב־356 בני נוער, והמספר הזה מצביע על עלייה של 20 אחוז בשנתיים האחרונות, כשלפני שנתיים, כזכור, פרצה מגפת הקורונה. הרוב המוחלט של המטופלים (יותר מ־200) מטופלים ב'נוצ"ץ', היחידה העירונית לנוער וצעירים שמטרתה להעצים ולחזק מתבגרים שנמצאים בסיכון.

מהדו"ח החדש עולה, כי בתקופת הקורונה חלה בקרב בני הנוער הירושלמים עלייה לא רק בשימוש בסמים אלכוהול אלא גם בשיעור הפגיעות המיניות ובמספר המהמרים הצעירים.

בקרב בני הנוער בעיר: 34 אחוז מבין המטופלים בבעיות אלה במסגרות השונות בירושלים הם חילונים. שיעור החרדים והחוזרים בתשובה הוא 41 אחוז (12 אחוז מתוכם 'חוזרים בתשובה'). מהדו"ח עולה עוד, כי 17 אחוז מהצעירים המטו פלים בבעיות אלכוהול וסמים באים מהמגזר המסורתי. 'רק' שישה אחוזים הם בני מיעוטים ושני אחוזים מוגדרים 'אחר'.

אחת הפעולות החשובות ביותר שנעשות לפני הטיפול בצעירים היא האיתור של אלה שהתמכרו לסמים ואלכוהול או עומדים ליפול אליהם. אחד הגופים יוצאי הדופן הוא יחידת האיתור של בני נוער בגילים 12 עד 18. זו למעשה סיירת לגילוי נוער מצוקה, והיא שולחת את אנשיה בלילות לאזורים שבהם בני נוער מבלים, כגון כיכר ציון וסביבתה, כיכר החתולות ושוק מחנה יהודה.

כאשר אנשי אותה 'סיירת' מאתרים צעיר במצוקה, עומדים לרשותם מספר כלים כדי לעזור לו. במחלקת נוצ"ץ נמצאים ראש צוות ושישה עובדים. הטיפול מתחיל באבחון המקום שבו הצעיר נמצא על מה שמכונה 'רצף השימוש'. במילים אחרות: באיזו תדירות הוא צורך סמים ו/או שותה אלכוהול (ולא פעם שני הדברים הללו מתקיימים במקביל).

יש גופים נוספים שביכולתם לעזור לצעירים הללו, ובהם נוח"ם (נוער חרדי מנותק), 'החוט המשולש' (שמפעיל בית חם לנערים) עמותת 'עלם' ועמותת 'אל סם'.

בדו"ח מצוין, כי בירושלים יש בעיות קשות בנושא כוח האדם והתקנים לטיפול באותם בני נוער. וכך נטען לגבי העיר: "כוח האדם אינו מספיק ולא עונה על הצרכים. יש רשימת המתנה ארוכה לטיפול אצל עובדי התמכרויות".

השיא, כך נראה, הוא בחלק המזרחי. על פי הדו"ח, רק עובד סוציאלי אחד המטפל בהתמכרויות עומד לזכות ערביי מזרח העיר. כותבי הדוח מציעים להרחיב את יחידות האיתור (הפועלות לאתר בני נוער במצוקה) בארבעה מאתרים נוספים. כמו כן, מוצע להכשיר צוות מיוחד שיטפל בהתמכרויות. לצד הטיפול בהתמכרויות במגזר החילוני, מחברי הדו"ח מציעים להכשיר עובדים שמנוסים בעבודה עם צעירי המגזר. יחידה נוספת שהמומחים ממליצים להקים אמורה לטפל במיוחד בנערות צעירות.

יו"ר הוועדה לנגע הסמים הקשים, חבר המועצה יוסי חביליו: "אני חושב שצריכה להיות איזושהי חשיבה בשני המגזרים האלה – החרדי והחילוני. אצל הצעירים החרדים אני רואה את ההתמקדות עם גופים מטפלים, אבל עדיין חייבים להגדיל את התקציבים בנושא". 

בדו"ח הודגשו גם הסיבות שבגללן בני הנוער מידרדרים להתמכרויות בתקופת המעבר מילדות לבגרות: שינויים ביולוגיים, פיזיים, רגשיים, חברתיים ומשפחתיים. בתקופה הזאת הם גם מגבשים זהות מינית, וחלקם סובלים מבדידות ואף מדיכאון והם בעלי ערך עצמי נמוך.